הרבה אנשים נגעו בספר והוא נגע בהם. ואז הגיעה הרוסית. שפת ילדותי. השפה של הורי. על הגהות בשפה שאינני יודעת לקרוא ומה קול באוזניה יכול לחולל לנבכי הנשמה. קרא עוד
נדמה כי השבעה היתה אתמול כשחלקתי למנחמים את הספר שכתבתי, בעברית כמובן. כמה שבועות אחר כך המילים: ״את מוכנה שאתרגם את הספר שלך לאנגלית?״ הפכו לדיו. אמא שלי שלא הפסיקה לקרוא ספרות באנגלית היתה לבטח מאושרת. הספר שלי באנגלית! קרא עוד
15.4.15. תאריך יפה, סימטרי. בבוקר, ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה, הורדתי את הספר להדפסה ראשונה מלאה בדפוס דיגיטלי. בצהריים הטלפון צלצל. ״התקשרו מהבית אבות לבוא ולקחת את אמא עכשיו לבית חולים. שלוש וחצי שנים לא קיבלנו טלפון כזה. דווקא היום כשהספר יורד לדפוס? קרא עוד
הסיבה האמיתית שרציתי שהעריכה תסתיים היתה בחירת הכריכה והשם. רציתי לסיים את ההתלבטויות. יש לכם מושג כמה קשה להחליט על כריכה כשאתה הלקוח של עצמך? קרא עוד
הגעתי לסדנה לבנות חזון לסטודיו. סיימתי עם ספר השראה אישי בשם ״שניים הפוך, בבקשה״. כתם הדיו הראשון הופיע איי שם במקום בשם טל הדר, כפר-מונש. מכירים? גם אני לא. עד הקיץ של ״צוק איתן״. קרא עוד