״טבע לא נגוע״ – גן עדן או מושג באלימות?
שבוע העיצוב ההולנדי 2022, תערוכת הסטודנטים. חניון עצום שממש מובלים פנימה. לא יכלתי לא להעצר ליד הפרוייקט הזה ולחפש את היוצר מאחוריו. הכדים/ אקווריומים, איורי החיות והפוסטר הענק של הנוף היו כל כך חריגים בתצוגה שהתקיימה בבניין התעשייתי שסקרנותי גברה. תכף תבינו כמה מרתק הקונספט שנחקר פה.
״מוזיאון חשוד להיסטוריה של הטבע"
המעצב הקוראני סונג סונגג׳ון יצר פרוייקט מרתק. הפרויקט שנקרא: ״מוזיאון חשוד להיסטוריה של הטבע" (Suspicious Museum of Natural History) שואף לחשוף את המבנה הבסיסי המבעית של הרטוריקה "טבע לא נגוע" החבוי תחת התפיסה השגויה שלו. הוא עושה זאת דרך המערכת האקולוגית של האזור המפורז הקוריאני, DNZ, שגישה אנושית הוגבלה אליו כמעט לחלוטין במשך כ-70 שנה.
הפרויקט מורכב משני פרויקטים נפרדים: 'דיורמה של אקולוגיה של DMZ קוריאנית' ו'מינים חסרים של DMZ'.
מדברי ההסבר של סונג סונג'ון ומאתר הפרוייקט:
ב-25 ביוני 1950, צפון קוריאה פשטה על דרום קוריאה, וסימנה את תחילתה של מלחמת קוריאה שנפסקה שלוש שנים מאוחר יותר עם הסכם שביתת נשק. במסגרת הסכם שביתת הנשק, שתי הקוריאות נסוגו 2 ק"מ כל אחד מקו התיחום הצבאי, ויצרו אזור מפורז קוריאני הידוע בשם DMZ. האיזור הוא רצועה באורך של 248 ק"מ וברוחב של 4 ק"מ. תפקיד הDMZ- לשמש אזור חיץ למניעת עימות צבאי ישיר ופעולות איבה בין שתי המדינות. בתוך שטח זה אסורה נוכחות חיילים, פריסת נשק והתקנת מתקנים צבאיים אסורים. כמו כן הגישה לאזרחים ולחיילים מוגבלת מאד.
למרבה האירוניה, הDMZ הקוריאני הפך לאזור צבאי כבד שאיבד את תפקידו המקורי עקב פרובוקציות צבאיות וקיימים בו עשרות מוקשים לא מזוהים, דוקרנים ועמדות שמירה, כשאלו למעשה מהווים מרכיבים אקולוגיים קריטיים.
ועם זאת, החברה הדרום קוריאנית של היום מקדמת תפיסה שאיזור זה, למרות שנהרס כליל אחרי המלחמה, הוא איזור של גן עדן טבעי, רחוק ממגע אדם, המאוכלס ב- 5,929 מינים של חיות בר שהתפתחו בו במהלך 69 השנים האחרונות. ערכו האקולוגי אף מוערך ומגיע לכ-17 מיליארד דולר.
למעשה סונגג׳ון טוען שנעשתה רומנטיזציה של המקום. רומנטיזציה של האקולוגיה החדשה שנוצרה על ידי ההיסטוריה האלימה לנופי טבע שלווים מעידה על כך שרעיון ״הטבע הבלתי נגוע״ עדיין עשוי להיות מושג באלימות. התפיסה המוטעית "טבע לא נגע" בעצם מצדיקה את האלימות שננקטה כדי להבטיח את עצמה.
סונגג'ון בוחן מחדש הקשרים תרבותיים והיסטוריים דרך מושג הטבע. הוא חושף כיצד דעות קדומות ותפיסות שגויות סביב רעיון יכולות לתמרן את המציאות שלנו.
הוא מגדיר מחדש את מושג הטבע מתוך פרספקטיבה פנימית של המערכת האקולוגית בה הוא מפרק את החשיבה הבינארית בין האדם לטבע.
'דיורמה של אקולוגיה של DMZ קוריאנית'
ללא מוקשים, תיל ופעולות אש, המינים הביולוגיים ב- DMZ יהיו בעלי מאפיינים שונים ויתקיימו בדרך אחרת. כלומר, חץ האלימות לא הרס את זרם המינים השונים של ה- DMZ אלא להפך- הוא מילא תפקיד בהצלת קיומם במצב הנוכחי.
המינים הביולוגיים של ה- DMZ, אשר החברה הדרום קוריאנית רואה בהם יצורים שהתגברו על כאב הפילוג, הם למעשה ישויות שנוצרו הודות לאותו כאב של פילוג בין קוריאה הדרומית לצפונית. על למנת להמשיך לחיות כפי שהם כיום הם היו צריכים שהאיומים ימשיכו.
מתקן הדיורמה מורכב ממספר טרריומים (סוג של אקווריום) המוקפים במסגרות עשויות תיל דוקרני. חומרי זכוכית מסתגלים לאלימות. הם יוצרים מרחב שמסתבך באלימות – אם תנסה להפריד את התיל מהטרריום, הוא ישבר והמערכת האקולוגית בו יקרוס.
מערכת היחסים ההדדית בין הדוקרנים לחוט ולזכוכית מייצגים את המערכת האקולוגית של ה- DMZ הקוריאנית הדורשת ומסתמכת על אלימות כדי לשמור על יציבות המצב הנוכחי.
מינים חסרים במגוון הביולוגי של ה- DMZ
למרות שה- DNZ הוא מרחב אמיתי, הוא גם מרחב בדיוני כי אסור לנו להכנס אליו. בהקשר זה הוא מציג אוסף מאוייר של שישה מינים מדומיינים שבנו את חייהם בסביבה אלימה זו (סביב מוקשים וכו׳) ומערכת שמע המטילה ספק בנקודות המבט האנושיות שלנו כשאנו מתבוננים בטבע שנראה שלו לחלוטין. למעשה המינים המדומיינים הם תמצית האלימות של המקום. הם מספרים על סימביוזה מוזרה, יחסים ואבולוציה עם תשתית אלימה. המינים שמאויירים נולדו על פי תרחישים ותיעוד של נתוני מגוון ביולוגי באזורים סמוכים אבל עדין אף אחד לא יכול לדעת שהם לא קיימים שם.
עוד על הפרוייקט ניתן לקרוא באתר הפרוייקט:
https://seungjoonsong.com/Missing-Species-of-DMZ
מחשבה ToGo
אצלינו עד לאחרונה היה איזור שלם ברמת הגולן שכוסה במוקשים נגד פלישה מצד סוריה. אמרתי עד לאחרונה משום ששבוע שעבר במבצע חסר תקדים פוצצה רצועת נוף ענקית למטרות בניית טורבינות רוח. מעניין איזה עולם אקולוגי היה בשטח ה״לא נגוע״ הזה. כנראה שלעולם לא נדע.
