תפוח, דג ובלוג – ברכות ובלוג לשנה החדשה
כל שנה אני רוצה להוכיח לעצמי שהסנדלר לא הולך יחף. שגם לנו תהיה שנה טובה נפלאה ובזמן. לרוב אני מצליחה אך לא הפעם. אני יודעת שזה תירוץ, שזו לא סיבה, אני יודעת שזה לא מתאים לי, אבל איכשהו כשזה מגיע לאיחולי שנה טובה זה תמיד דקה 90. אני הרי אלופה בלנהל זמנים לכולם, בעיקר ללקוחות שלי ותמיד לעמוד בהם. אפילו להפתיע ולהקדים. אז למה כשזה מגיע לשנות טובות זה לא קורה? אולי זה הרצון למצוא איחול מקורי יותר, יפה יותר, חגיגי יותר? כזה שיהפוך את השנה החדשה לאחרת? סיום השנה הזו בהחלט היתה אחרת. והיא אפילו מתחילה בבלוג. אז קצת אחרי ראש השנה ויום כיפור, ודקה לפני סוכות, עדיין במסגרת חגי תשרי, אני רוצה לברך את כולנו. והברכה, כמו כל דבר בחיים, נחלקת לשלוש:
1. סוף – התחלה. ראש – זנב.
בראש השנה מאחלים להיות לראש ולא לזנב. האם זנב הוא ההפך מראש? האם תמיד טוב להיות ראש? ואיזה סוף יכול להיות התחלה?
ולמה להראות נחש וחתול ולא דג? א. כדי לומר משהו אחר. ב. חתול – כדי שתמיד ניפול על הרגליים גם כשנחפש אחר הזנב. ג. נחש – נחש הוא סמל לריפוי, סמל לפרנסה. בקבלה אומרים שהרואה נחש בחלומו פרנסתו תמצא בשפע (אלוהים אומנם קלל את הנחש שיזחל על גחונו ויאכל עפר כל חייו, אך עפר יש בשפע ולכן הוא סמל לשפע). אז אני מאחלת לכולנו שפע פרנסה, בריאות ואושר מראש ועד זנב.
2. ציירו לכם קו
3. מצאו לכם במה
ליידי גאגא כבר אמרה שכולנו סופרסטארים. אני אומרת ומאחלת שכל אחד מאתנו ימצא במה המתאימה לו, שנאיר ונהיה מוארים, שנשמח ונשמח אחרים.
שתהיה לנו שנה מלאת ראשים, זנבות, במות, קווים ויצירתיות.
באהבה, מינה.
הדיוק של הקו והמילה….