איך פרוייקט אישי הפגיש אותי עם אחד ממובילי האינפוגרפיקה בעולם?
טיסה – יש. מלון – יש. חברה טלפונית צמודה – אפרת הרמל המדהימה – יש. חלום היה לנו (בזכותו אני במסע הזה).
נותר רק לקיים שיחה זהירה עם כמה לקוחות על הנסיעה. מזל שהתברכתי בלקוחות מקסימים שיודעים שאפשר לסמוך עלי גם אם אני נוסעת. אז מה נותר? לבדוק מה קורה בשבוע הקרוב בניו יורק.
עיצוב, אומנות ואינפוגרפיקה.
דיוויד מקקנדלס מגיע לניו יורק! לסקול אוף ויזואל ארטס, בדיוק כשאני שם. הבנאדם תותח וויזואליזציה ואינפוגרפיקה, העביר הרצאה מרתקת בטד, כתב 2 ספרים מדליקים ודי ליווה אותי מהמדף בסטודיו. שמעתי את כל הראיונות אתו, יש לי את הספרים שלו ואפילו בהרצאה שאני מעבירה על העברת מסרים בצורה ויזואלית, אני מצטטת את עבודותיו. אני חייבת להיות שם.
עד שהחלטתי להזמין – כל הכרטיסים sold out. מבואסת וכועסת על עצמי שהתלבטתי שעתיים יותר מדי, נכנסתי לרשימת ההמתנה. נותרו עוד יומיים לטיסה. רק שישה ימים בניו יורק. הסדנה בדיוק יום לפני שאני חוזרת. מה עושים?
החלטתי שלא יזיק לשלוח לו מייל. קראתי על דיוויד מקקנדלס שוב, התיישבתי והקלדתי:
הנושא: Why I need your help attending your workshop in N.Y.
כתבתי לו על החלום (כאן), על הספר שכתבתי (כאן), על כוסות הקפה של ה״שניים הפוך בבקשה״, על זה שאני קוראת לאנשים לקחת את האנשים החשובים להם באמת לקפה ומוטב עכשיו (כאן). ועל רצון להיות בסדנה שלו.
המייל הסתיים במילות תקווה, תמונת כוסות הקפה והבטחה שאם ישיב בחיוב אביא לו לשם ערכת ״שניים הפוך, בבקשה״ מלאה – ספר וכוס באנגלית. אנטר למייל. יאללה לארוז (גם כוס קפה – מי יודע?).
החיים הם כמו קפה. אם זה לא שחור או בוץ אז זה נס
יומיים אחר כך, במלון. אדנלין בנסיקה אחרי המפגשים עם איירין ותמי, מתיישבת לבדוק מיילים. קפה ביד, נוף ניו יורקי בחלון, וטינג, אומנם חרישי אבל מוחשי, נשמע מכיוון המחשב: Re: Why I need your help attending your workshop in N.Y.
זה התחיל בהתנצלות אבל כבר בשורה השלישית נכתב כי לאחר התייעצות עם דיוויד הם התרגשו מהמכתב והחליטו שלמרות שהכול מלא, הם יכולים להציע לי להיות עוזרת אישית או במילים שלהם “Helper”. המשמעות כמובן גם נוכחות בסדנה. על החתום – טובייס. מאוחר יותר גיליתי שהאיש החביב הזה אחראי לכל הארגון המופתי של כל פרט ופרט.
הייתי בשוק. קפצתי בחדר המלון כמי שנשפך עליה מיים רותחים של יותר מכוס קפה אחת. ״השניים הפוך, בבקשה״ מצאו דרך לחבור לעולם העיצוב, לתקשר עם מעצבת התקשורת חזותית – אני. למחרת שוחחנו בטלפון, ניו יורק-לונדון, כדי להכיר קצת יותר ולהבין מה זה אומר. ואז הגיעה האג׳נדה הבאה:
Information is beautiful and so is a dream that comes true
בוקר. ערה כבר שעתיים. מתרגשת. ארוזה. בודקת הכל שוב, ליתר בטחון, ומחליטה לצאת מוקדם להנות מקפה באיזי.
אני בסקול אוף ויזואל ארטס. בוב דילן אומר לי בוקר טוב מפוסטר בקיר, ממלמל באנגלית מתנגנת ״שיחקת אותה, ילדה״. ריח הקפה כבר משוטט במסדרונות, שנייה לפני שיהפוך לסיפורים, וריח של אושר עולה באפי. דיוויד (אנחנו כבר חברים :)) מתאמן באולם, או כמו שטובייס הסביר לי: תתני לו ספייס כי הוא יגיע מוקדם על מנת להכנס ל- zone. ואני – מינה פורטנוב משען, מעצבת מישראל, שורה ראשונה, בסדנת אינפורגרפיקה בניו יורק עם David MacCandless. עוזרת אישית. הולכת לעשות קפה. שלא אתעלף.
כן. הקפה הגיע בארגזים שכאלו. מדוגם, הרבה ומעוצב, מתאים עצמו למקום שבו יוצג.
הסדנה – ארומה של מידע
הסדנה היתה מדהימה. ברור. קצת על דיוויד מקקנדלס. הוא הגיע מעולם העיתונות ולא מהעיצוב. למד לעצב כי הבין שהפתרון הטוב ביותר לעומס מידע וחדשות הם העיניים. בתחילת היום הוא סיפר כיצד התחיל להשתמש בויזואליזציה ככלי ששירת את נושאיו העיתונאיים, ובהמשך לימד את עצמו עיצוב כשפה נוספת. הוא הפך להיות סופר, כשהוא הלקוח של עצמו, שאיפה סמויה של כל מעצב. הצלחתו באה מכישרונו כעיתונאי, כאחד שיודע למצוא תבניות נסתרות, להיות בלש של מידע ולהאיר תחומים שסיקרנו או עיצבנו אותו. אחד הדברים שעושה אותו מיוחד הוא היכולת המופלאה שלו לספר סיפורים במגבלות שונות כמו מילים, תקציב ועימוד.
הסדנה היתה בחלקה הרצאה שמשתפת את הקהל ובחלקה התנסות עצמית וקבוצתית.
למדנו כיצד להעלות רעיונות וכיוונים שונים, שיהיה נכון להפוך אותם לאינפוגרפיקות. דיברנו על מה עושה אינפוגרפיקה לטובה, מהי המתודלוגיה שהוא עובד איתה, כיצד להתמודד עם עימוד? ובעיקר הרבה דוגמאות. דיוויד הציג בפנינו סקיצות ראשונות וגסות של תחילת רעיון בעפרון והסביר כיצד ניתח את המידע וכיצד לאט לאט הדברים הפכו למה שאנו רואים היום. לא שוחחנו על מקורות האינפורמציה כי לטענתו זה נושא להרצאה שונה. ממש בקרוב ארחיב על עיצוב אינפוגרפיקות בפוסט נפרד. מצורפים מספר מסכים וספרדים מהמגזין שקיבלנו בסדנה, שדיוויד הסכים שאשתף.
״מרגש אותי לראות איך נתונים משנים את נקודת המבט שלי״ דיוויד מקקנדלס
ואותי מרגש לראות איך אותנטיות, רצון לעשות טוב ופנייה כנה מעוררת כזה אמון וחוזרת אליך מכיוון כל כך בלתי צפוי. מדהים אותי כיצד אנשים זרים שלא מכירים אותי סמכו עלי, האמינו בי בצורה מלאה והכל ממכתב ופרוייקט אישי. יש תקווה.
הגעתי עם המון אנרגיה, נטולת מטרה, עם התכווננות אמיתית ועם לב רחב ופתוח, אופטימיות ורצון לעשות טוב והתדר הזה (גם בגלל שהיתה רוח מאד חזקה בניו יורק) מצא אנשים בדיוק כאלו.
תודה דיוויד. תודה טובייס. תודה על האמון, הארגון ומי שאתם. אין לכם מושג איזה אושר גרמתם לי.
קוראת בקפה
כשמסיימים לשתות כוס קפה ומסתכלים בתחתית נותר חותם לחווית השתיה. יש המתבוננים בסימן וחוזים את העתיד ויש המעלים חיוך על פניהם ומרגישים שעשו משהו טוב וקבלו פי כמה חזרה. הרגשת תודה מקרב לב. הרגשה שהתברכתי. ככה הרגשתי שם וככה אני מרגישה עכשיו.
תעשו טוב. זה חוזר לפעמים בדרכים לא צפויות, ולפעמים סתם מחמם את הלב.
תודה שאתם קוראים אותי, זה לא מובן מאליו.
שלכם, מינה.
איזו אלופה!
כל הכבוד על התעוזה והיצירתיות. ניו יורק היא אחלה עיר להגשמת חלומות
תודה רבה. אני צריכה לשמש לילדים דוגמה שלפעמים צריך לנסות. מקסימום מצליח. ואכן, אין על ניו יורק.
כמה מרגש הסיפור הזה שלך
קראתי כמו שקוראים ספר מתח
ואיזה סוף טוב היה לו לסיפור הזה.
אין עלייך, על החשיבה המקורית וההעזה
אין
.
את כבר יודעת שאני סאקרית של עיצוב, אבל גרפיקה – ובוודאי אינפוגרפיקה – הם לא מגרש המשחקים שלי.
ובכל זאת, הנושא הזה פשוט מרתק
הוא עושה לי חשק (ולא בפעם הראשונה) לעבור לתקשורת חזותית
זה פשוט מרתק
ויפה
ונהדר
אין מה לעבור אפשר גם וגם. היום התחומים כל כך מתחברים ונוגעים זה בזה מכל מיני מקומות. אני לומדת בסוגיות במדיניות ציבורית על הגדרת בעיות ולא יכולה לחשוב על הגדרת בעיות בעיצוב (חשבתי אפילו לכתוב על זה פוסט). הכול מרתק ונהדר. החוכמה למצוא זמן להכול ולדעת במה להשקיע יותר ממנו ובמה לא. מה שנפלא באינפוגרפיקה שהלהיב אותי אישית זה הפיצוח של הנושא. ברגע שאת צריכה לשבת ולתרגם את זה לכמה אייקונים וזרימה את מבינה הרבה יותר טוב מה היה לנו פה. תודה יקירה על אח״צ של קריאה.
מינה, עוררת בי המון השראה, הרחבת את הלב והפעימה
וממש רוצה להפגש לכוס קפה.
תודה
תודה נתלי. לעורר בך השראה זה מחמאה. מאד אשמח לקפה. אני רק חייבת לגמור עם תקופת המבחנים 🙂
פוסט כל כך משמעותי. מה שמרגש זה התהליך כולו, שמתחיל ממשהו אישי ופנימי, מרחיב מעגלים ובסוף מגשים חלומות.
התרגשתי יחד איתך (ופעם למדתי קצת ב sva אז היה כיף לחזור לרגע ברוחי לשם).
נכון. אני גם חושבת שזה מה שריגש והדהים אותי איך דברים מתגלגלים ממשהו אחר למשהו אחר – סגנון משק פרפר…. תודה אסנת
את ההוכחה החיה והבועטת שחלומות מתגשמים!!!
תודה אביטל. את לגמרי שם. אני עוקבת אחר ההתפתחות שלך והיא פשוט מדהימה.
מינוש, את אלופה. הפוסט הזה מרגש בהרבה רמות – החלום והגשמתו, התעוזה והאמונה, התנועה שלך קדימה. כל הכבוד.
אפשר להזמין אותך לקפה? 😉
יקרתי, מצטערת שלא עניתי ישר. נעלמת אך ישר חזרת… תודה על המילים החמות ואיתך תמיד אשמח לקפה.
איזה פוסט מלא תקווה. מלא נחישות ואמונה בדרך.
את פשוט השראה
אוהבת המון
נשיקות ירדנוש. תודה רבה.
מינה ההיית או חלמתי חלום
אינפוגרפיקה זו מילה חדשה במילון שלי, לא הגעתי מעולם העיצוב
ולמרות זאת הוקסמתי מהסיפור הויזואלי שאת מציגה פה, כבר מהתמונה הראשונה.
תודה על ההצצה לעולם החלומות שלך
הי טובה,
העובדה שבאת מעולם תוכן אחר ובכל זאת התחברת מאד משמח. ראי זאת כאילו למדת שפה חדשה ואני זכיתי בכך שנהנית. תודה רבה.
סוף סוף התפניתי לקרוא ובעיקר קינאתי בך על הנחישות שלך שהביאה תוצאה נפלאה שכזו.
מרגש מאוד.
תודה שהקדשת את הזמן לקרוא. יודעת מה זה המירוץ הזה. יאללה לא לקנא. סמני מישהו שבא לך לקחת לקפה ולכי על זה. מקסימום יצליח.
איזה כיף לך!!! אני מעריצה אותך על האומץ, התושייה והנחישות. דברים טובים קורים למי שמפיץ ורוצה רק בטוב. אני מחכה כבר לפוסט על אינפוגרפיקה.
תודה נועה יקרה. אני מעריצה אותך על הסבלנות שיש לך לכל ה-DIY. פשוט תנסי. מקסימום זה יצליח.
הפוסט הזה כל כך נוגע בי ומעורר השראה שאני קוראת אותו בחלקים קטנים כדי להפנים כל פסקה שבו.
וואו. תודה מיכל. אז עם מי את היית רוצה להפגש שלמדת ממנו עד היום?
הלב מתרחב מרוב ההשראה שקיבלתי בפוסט הזה. המון תודה על כך.
איזה כיף. תודה רבה יעל 🙂
וואו!!!
נהניתי לקרוא כל מילה !
שאפו על הנחישות וקטיפת הפירות שלה.
תודה רבה זוהר. בקרוב אצלך..
אומרים שלא הביישן למד.
העזת לחלום. לבקש. וליזום. כל הכבוד. מעורר השראה!
משפט נהדר בהקשר הזה. מה שמעניין שנושאי הלימוד השתנו והפכו לייזמות, כתיבה וכו׳ ואולי בגלל זה המשפט הזה בכלל לא עלה לי בהקשר הזה. המון תודה. ליאן.
את מלאה בסיפורים, בידע, בכשרון,באופטימיות זה פוסט מלא בהשראה.
איך הולמת אותך ניו יורק. ❤
תודה, תודה על כל המחמאות, מקסימה שכמוך, חבל שאי אפשר לשגר את עצמנו לכמה דקות לשם ולחזור לשיגרה. נשיקות ענבלי
אלופה את וצנועה! לא יאומן הסיפור הזה שלך! כל הכבוד לך ! שרק תמשיכי להנות מהמקצוע והמקצוע יחבק ויעריך אותך! אוצר את ! לא פחות
נויה יקרה. הייתי בטוחה שסיפרתי לך את זה. כל כך הרבה דברים קרו ברצף ואני במירוץ אחרי הזנב של עצמי לכתוב עליהם. המעניין שבזה שלמרות שניסיתי להתרחק עם הערכת שינוי והכוסות לדברים נוספים הבנתי בסופו של דבר שהכל נשען על מסרים – על תקשורת – פעם מילולית ופעם ויזואלית אבל כולם יוצרים חשיבה עיצובית וזה החזיר אותי לנקודת המוצא אבל עם עיניים אחרות! תודה לך שהיית שם לאורך הדרך.
איזה כיף לך. אין עליך.
תודר רבה ורד. את חלק מההשראות שבדרך. השיחה האישית על קפה איתך ועם איילת מאד ריגשו אותי. הספר החדש שלך עבר קומה ליד המיטה 🙂 אוטוטו קוראת.
מינה יקרה
לא סתם קוראים ! כל מילה ..ובשקיקה ! אלופה !
מירה דרור
תודה מירלה. מומלץ מאד לנסות ולתקשר. כמו שאני תמיד אומרת. מקסימום יצליח.
מינוווווווווש את גדולה מהחייים!!!!
את תותחית! אני בשוק מהסיפור על דיויד מקקנדחס!!!
אני גם עטקבת אחריו, יש לי את הספר המדהים שלו,
למדתי בSVA והיום אחרי תהליך ארוך
מגדירה את עצמי תחת שם מותג חדש
Visuality
Information Design
טוב חייבות שוב קפה או סושי
רוצה לשמוע הכל!!!
בקיצור האומץ וה״hozpa" הישראלית המשובחת שלך לשלוח מייל אישי הייתה גאונית!
לפנתאון הסיפורים לנכדים
איזה כיף לי. קודם כל להגדיר את עצמנו מחדש זה תמיד נהדר. למה או או כשאפשר הכול. בוא נתחיל עם סיפורים לחברים. הנכדים לא נראים באופק. תודה