שלושה דברים שלמדתי בסדנת אינפוגרפיקה InformationIsBeautiful

בפוסט הקודם סיפרתי בצורה כללית מה היה בסדנה. הפעם אני רוצה לשתף אתכם בשלושה דברים שלמדתי, שנראה לי שיתרמו לכם גם בחיים האישיים ולא רק אם אתם מעצבים גרפים שעושים אינפוגרפיקות. הם לבטח יהוו השראה, חומר למחשבה ועוד דרך להתבונן על דברים.

תקציר. למי שפספס את הפרק הקודם

מכתב שכתבתי לדיוויד מקקנדלס בבקשה להשתתף בסדנה שלו בסקול אוף וויזואל ארט, לאחר שכל המקומות נתפסו, נענתה בחיוב (על הסיפור המלא כאן) ומצאתי עצמי עוזרת אישית, שורה ראשונה, לדיוויד (אנחנו כבר מכירים וזה…) האדם שמגדיר עצמו כעיתונאי מידע, אחד המובילים באינפוגרפיקה, אחד שכל ספריו נמצאים אצלי על המדף וששמעתי כמה פעמים את הרצאתו בטד. 

פיסקה או שתיים על אינפוגרפיקה. לאלו שלא בטוחים

כולנו מוצפים מידע מבוקר עד ערב. חדשות, מספרים, ידיעות, נתונים וסיפורים. לצד זה התחזקה ההבנה כי מסרים ויזואלים הרבה יותר מהירים לקליטה ובעצם משמשים אותנו כשפה שניה (על כך כאן).
האינפוגרפיקה היא הצגה חזותית של מידע כמותי או איכותני בצורה ברורה וקלה להבנה. היא מעוצבת באמצעות צורות וצבעים ומשתלבת נהדר בעולם הדיגיטלי המהיר. על השתלבותה אחראית בעיקר מערכת התפישה החזותית שלנו, בני האדם, שמבחינה במהירות ובקלות בתבניות, בצורות ובצבעים, ובכך מקילה עלינו הבנה של נתונים כשהם מוצגים בצורה חזותית.

למה היא טובה? לשכנע, לפשט, לתובנות, להשוואה, ללימוד, למשיכת תשומת לב, להבהרה, להנגשה, לקלת החלטות, לענות על שאלות, לגלות דברים, לפתוח דיון וכמובן תמיד לספר סיפורים. אז בואו נצלול פנימה.

הדברים שלמדתי:

״הצד הרע ״ – קונספט שלילי כמנוע יצירתי

טכניקה להעלאת רעיונות, המשתמשת דווקא בגישה שלילית, או במילים של דיוויד- ״בצד הרע״ של הדברים. למה הכוונה? נכון תמיד אומרים לנו תהיו אופטימיים, תחשבו מה יהייה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לכם? אז פה הפוך. פה מקטרים. פה שופכים כל מה שרע לנו. בטכניקה זו מחפשים מה לא טוב לנו בכל דבר.

איך זה עובד?
בוחרים מילה עם קונוטציה שלילית ומתחילים לשאול שאלות בהקשר אליה. לדוגמה:
שעמום –  מה הכי משעמם אותי?
בורות – מה אני לא יודע?
בלבול – מה אני לא מבין?
תסכול – מה ממש מעצבן אותי?

כעת ננסה לענות על התשובות. התשובה הראשונה בדרך כלל הופכת להיות הנושא. נגיד אם משעמם אותי ניקיונות הנושא יהיה ניקיון. אם נמשיך נתחיל להעלות מהנושא עצמו עוד ועוד שאלות הקשורות אליו. שאלות שינסו להקיף את כל מכלול זווית הראייה. שניהם ביחד – הנושא והתשובות, יוצרים סיפור ויזואלי, או במילים אחרות אינפוגרפיקה מפתיעה.

דוגמה מהסדנה:
דיוויד, למשל, לקח את הנושא: פחד ויחס התקשורת כלפיו. הוא שאל את עצמו מהם הפחדים הגדולים ביותר בעולם? האם הם מוגברים על ידי התקשורת? עד כמה? כך זה נראה בדו מימד ואם אתם רוצים תלחצו על הלינק ותראו את זה אינטראקטיבי באתר:

אז מה אנחנו בעצם רואים? הקפיצות (הפיקים) שבולטים הם שחור, הורוד והצהוב. כל אחד כזה מייצג פחד ששלט באותה שנה ותוגבר על ידי כותרות מפחידות בעיתונות:
אמצע שנת 2014 – בהלת האבולה. צבע שחור.
שנת 2006 – היסטריית שפעת העופות באסיה. הכותרות בעיתונות בהתאם. צבע ורוד.
שנת 2009 – היסטריית שפעת החזירים. צבע צהוב.

דוגמה לשימוש בחיים:
אבחר את אחד הנושאים שמתסכלים אותי – נגיד העובדה שאני לא מצליחה להסביר לילד איך פותרים תרגילים במתמטיקה. הנושא: תסכול. השאלה: למה אני לא מצליחה להסביר לילד מתמטיקה? השאלות שיעלו: בהקשר למתמטיקה – מה זה בעצם מתמטיקה? האם יש סוגים של מתמטיקה? האם כל הסוגים קשים להבנה? ויעלו גם שאלות שקשורות להבנה – האם הדרך שאני מסבירה לא מתאימה? איזה דרכים להסביר קיימות? ועוד. ברגע שנאייר לעצמנו את זה, בצורה הפשוטה ביותר (לא חייבים להיות מעצבים בשביל זה) נתחיל להבין יותר דברים. 

סיפור יכול להתחיל בגרף

כלי מעולם החשיבה העיצובית שהופך את צורת החשיבה שלנו. למה הכוונה? בדרך כלל אנחנו מגדירים במילים מה אנחנו רוצים לחקור או להסביר. אנחנו מגדירים לעצמנו נושא ואחר מתחילים להרחיב אותו ולבסוף לתרגם אותו לצורה גרפית – ננסה לצייר אותו. ככה לימדו אותנו שצריך להיות סדר הדברים. אבל מה קורה כאשר יש לנו תבניות גרפיות שבעזרתם אנו מתחילים לשאול שאלות? מה קורה כשהשאלה עולה מתוך סכמה חזותית? למה הכוונה? תתבוננו בתמונה הבאה, שנועדה לשמש כלי עבודה, ותראו שם עיגולים. בכל עיגול צורות ולכל עיגול שם שהוא סוג של סיפור. הסיפורים מתארים פיזור, זרימה או יחס כזה או אחר בין צורות. יחסים אלו מספרים סיפורים שונים לפי: קטגוריות, ניגודיות, מסגור מחדש, מיגוון, קצב, מערכות, השוואה, זרימה ודירוג.

איך זה עובד?
בואו נבחר נושא. לצורך חיזוק הסעיף הראשון אשתמש בטכניקת ״הצד הרע״ שזה עתה למדנו (סעיף 1) ואבחר נושא מעצבן, נגיד כמו: בירות מבאסות. כעת אסתכל בתמונה (העליונה), אבחר את אחד העיגולים שמציינים נושא ואתחיל לשאול שאלות. זכרו הסכמה הגרפית היא זו שמובילה את השאלות:
א. Categories – קטגוריות. גרף המראה צורות שונות, המרמזות על סוגים שונים בקבוצת נושא אחד. האם יש בבירות קטגוריות? כן. אני יכולה לצייר כל מיני סוגי בירות.
ב. Ranges – מראה מעבר. מחזק לחלש, מקטן לגדול. האם ניתן לדרג את הבירות על אותו עקרון? כן.
ג. Rythms – מראה התפתחות לאורך זמן. האם הבירה נולדה פתאום או היו כמה אבני דרך וקצבים בהתפתחות שלה?
ד. Systems – מראה את התמונה הגדולה. מבט ציפור. אנו יכולים לדוגמה לשאול כיצד מייצרים בירה?
ה.  Flow – מצביע על זרימה של דברים. ניתן לשאול מה כסף נכנס וכמה כסף יוצא.

דוגמה מהסדנה:
דיוויד בחר להעלות שאלה על מהי מדיטציה? בהקשר הזה התעוררו עוד שאלות – איך אנחנו עושים זאת? (סוג ה- Systems) מה ההבדל בין סוגי המדיטציות? (Categories) מה ההשפעה של המדיטציות?(Flow) למה זה טוב? ומה ההבדל בין מדיטציה למיינדפולנס?  (Comparison) את כל התשובות לכך סיכם בצורת אינפוגרפיקה אחת ארוכה שמספרת סיפור רגשי, אינפורמטיבי ומזמין. מוזמנים להסתכל בזה כאן.

שאלה אחרת – אחת בלבד ולכאורה מתבקשת -במה כל מדינה היא מספר 1? שאלה זו יכולה לנבוע מגרף הדירוג – Ranking. דוגמה לגרף שיכול להפוך שאלה אחת לסיפור שלם.

דוגמה מהחיים:
אם נשאל מה זה בעצם ללמד ילד כישורי חיים? אנו יכולים לשאול – איך אנחנו עושים זאת? (סוג ה- Systems) האם קיים ההבדל בין כישורי חיים שונים? (Categories) למה זה טוב? ומה ההבדל בין לימוד כישורי חיים ללימוד יכולות אחרות?  (Comparison) .
כל התשובות יאפשרו לנו מבט נוסף על הנושא מנקודת מוצא מפתיעה. 

לעצב את מה שאנחנו לא יודעים

כשאנו בוחרים נושא, לפעמים נדמה לנו שכבר כתבו, צילמו, דיברו עליו, כל דבר אפשרי. לפעמים אנחנו שוברים את הראש, נו על מה כבר אפשר לכתוב או לעשות אינפוגרפיקה שלא עשו עדיין? ואיך? התשובה היא סקרנות ופליאה שמתממשת בשלוש שאלות קסם: מה, למה, איך? דברים שאנחנו רואים או חווים כל יום, ולא תמיד מבינים יכולים להוביל לסיפור מזווית שונה אם רק ננסה להבין איך? עצם העובדה שאתם הם אלו שבחרו, הופכת את האינפוגרפיקה לסיפור מיוחד כי הוא מוצג מבעד לעיניים שלכם.

איך זה עובד?
חשבתם פעם לשאול שאלות של ״למה?״ על דברים שאתם נתקלים בהם יום יום והתייחסתם אליהם כמובן מאליו? למה יש בעצם כל כך הרבה סוגי מטבעות? למה לא מדרגים בתי ספר לפי מורים שמלמדים בשיטות אחרות? למה מעצבים צריכים להיות כל כך הרבה דברים? השלימו את החסר…

דוגמה מהסדנה:
דיויד בחר לחקור את השימוש בתארים המוצמדים למילה ״רעיון״. למה יש כל כך הרבה שמות תואר לרעיון? האם יש שפה נסתרת עבור רעיונות? האם יש היררכיה מסויימת שאנו לא רואים בשימוש במילים מסויימות? מה הדברים שהופכים רעיון לטוב או רע? מה גורם לנו לבחור תואר כזה או אחר?
הוא לקח את כל התארים והציג אותם בגרף. באמצע מיקם עיגול של ״אין רעיון״. הציר האנכי מציג מילים ממצב של ״מבנה קונספטואלי עלוב״ (של הרעיון) ועד מבנה קונספטואלי טוב (של הרעיון). הציר האופקי מציג מילות תיאור ממילים ״פונקציונאליות״ כגון פנטסטי עד מילים ״לאפונקציונאליות״ כגון ״בלתי אפשרי״.

דוגמה נוספת שדיוויד הציג לנו: מה הם המילים הכי נפוצות בהורוסקופ?
בפעולה מטורפת שמתועדת בלינק הוא מילא וסינן עשרות טבלאות אקסל עד שהגיע לתרגם את כל האינפורמציה לצורה גרפית.

דוגמה מהחיים:
כל דבר שלא הבנתם או שחשבתם שהבנתם תשאלו ״למה?״ כן כמו ילד בן שלוש. אם לא תדעו להשיב על כך תתחילו לחקור. תגיעו למקומות קסומים. 

אז מה היה לנו כאן?

 ואסכם במילים של דיוויד ואני מזמינה אתכם להקשיב לו בהרצאה של טד:
 "You really don't design data when you visualise. You design your understanding of the data."
David MacCandless

חייבת לסיים בתודה

תודה ענקית לדיוויד מקקנדלס שנתן לי רשות להשתמש באינפוגרפיקות מהאתר או מהסדנה. כל הזכויות שלהם שייכות לו בלבד. (כל השאר שלי כמובן).
ותודה לכם שאתם קוראים את דבריי. זה לא ברור מאליו. ממש אשמח לשמוע מה אתם למדתם מזה. תנסו ליישם מקסימום יצליח.