3 גבעות ותצפיות, כלא אחד, כנסיה ושכונה נסתרת - אתונה שלא הכרתם

כבר בטיול טבע הראשון שעשינו, יום אחד מתוך אותם 5 ימים באתונה, להר הימטוס עם מאריאנה, התמלאנו אוויר. אשכרה חמצן לריאות. אבל אחר מהארץ. משהו בניתוק, בלטייל ללא פחד מאזעקות, הרחק מהעבודה, במזג אוויר מושלם היה תרופה לכל מה שעברנו בשנה האחרונה בארץ. כשנפרדנו בטיול ההוא ביקשתי ממאריאנה לשלוח לנו עוד רעיון לטיול בסגנון זהה. בערב הגיע לא רעיון כללי או נקודה בודדת בגוגל. הגיע מסלול נפלא. מטר ממרכז אתונה. מוזמנים לטייל.

גבעת הפְּנִיקְס (Pnyx)

התחלנו את הטיול כאן, בהליכה של כ-2 קילומטר מכיכר סינטגמה במרכז אתונה. המקום ממוקם כחצי קילומטר מערבית לאקרופוליס אם אתם מגיעים מהאקרופוליס. הנקודה הראשונה במסלול – האתר המוקדם והחשוב ביצירת הדמוקרטיה.

האיזור הוא פארק מגודר, אך ניתן לבקר בו ללא תשלום. גולת הכותרת היא האבן התחומה – אבן המדרך – מקום בימת הנאומים. ממנה נשאו כל הפוליטקאים הידועים את דברם. זה היה מקום המפגש של אחד מבתי המחוקקים הדמוקרטיים המוכרים ביותר בעולם, האקלסיה האתונאית (אספה). מכאן גם בא השם – Pynx aפירושו "צפוף" המשקף את תפקידו ההיסטורי כמקום התכנסות שכן זה היה מקום המפגש של ה"אקלסיה", אספת האזרחים האתונאים להחליט ולהצביע!

הפְּנִיקְס שימש לאסיפות עממיות באתונה כבר בשנת 507 לפני הספירה, כאשר הרפורמות של קלייסטנס העבירו את הכוח הפוליטי לאזרחים. המקום הרשמי של האסיפה הדמוקרטית האתונאית. המקום נמצא מחוץ לעיר, אבל קרוב מספיק כדי שיהיה נוח, ומשקיף על האגורה העתיקה, שהייתה המרכז המסחרי והחברתי של העיר.

למעשה אומרים שגבעה זו היא אחד האתרים המוקדמים והחשובים ביותר ביצירת הדמוקרטיה. באתר זה נערכו כל המאבקים הפוליטיים הגדולים של אתונה של "תור הזהב". פריקלס, אריסטידס ואלקיביאדס דיברו כאן, בטווח ראייה של הפרתנון, מקדש אתנה.

ככזה, ה-Pnyx הוא התגלמות החומרית של עקרון ה״דיבור שווה״, כלומר הזכות השווה של כל אזרח לדון בענייני מדיניות. שני העקרונות הנוספים של הדמוקרטיה היו איזונומיה – שוויון על פי החוק, ואיזופוליטאיה – שוויון קולות והזדמנות שווה לקבל תפקיד פוליטי.

קצת על הדמוקרטיה האתונאית

בתיאוריה, כל האזרחים היו שווים ולכל האזרחים הגברים הייתה זכות דיבור. בפועל, מעט יחסית אזרחים אכן דיברו או הציעו פעולות. אזרח שהציע הצעה עלול להיות נתון לתביעה עתידית (גראפה פרנומון) אם ההצעה הייתה בלתי חוקית או תיראה כמזיקה לאתונה. היה חוק שאזרחים מעל גיל 50 זכאים להישמע תחילה.

בשנת 411 לפנה"ס ושוב בשנת 404 לפנה"ס הושעתה הממשלה הדמוקרטית באתונה עם נטילת השלטון על ידי אוליגרכיות במהלך משברים במלחמת הפלופונס. הספרטנים ובני בריתם באתונה השליטו דיקטטורה, שנקראה שלושים העריצים, אך בשנת 403 לפנה״ס תפסו הדמוקרטים את השלטון שוב והפגישות בפניקס התחדשו. אתונה איבדה את עצמאותה לפיליפ השני ממקדון לאחר קרב צ'ירוניאה בשנת 338 לפנה״ס; אך הם המשיכו לנהל את ענייניהם הפנימיים בצורה דמוקרטית עד להפיכה של דמטריוס מפאלרון ב- 322 לפנה״ס. לאחר נפילתו המשיכו האתונאים לנהל את ענייניהם הפנימיים על פי צורות דמוקרטיות במשך מאות שנים.

כתובת לניווט

גבעת אראופגוס - Areopagus hill

אראופגוס הוא גבעה בגובה של כ- 115 מטר שכולו מחשוף סלעי, הממוקמת בין שלוש גבעות אחרות: האקרופוליס, הפניקס והקולונוס אגוראיוס.

השם אראופגוס נובע כנראה מ-ארס (Ares), אל המלחמה, והאראי-אריניים או הסמנאי (Arai-Erinyes or Semnai also called the Eumenides), אלות העונש והנקמה הקשורות לעולם התחתון.

ההר היה מקום פולחן דתי ומקום למועצת אראופגוס – גוף שיפוטי שהתכנס על גבעה זו כדי לנהל מקרים של רצח, חילול קודש והצתה. בקיצור קרו פה כמה דברים ממש לא נעימים. אבל זה לא הייחוד של המקום –

היחחוד הוא שבמקום זה אומרים שבשנת 51 לספירה, השליח פאולוס לימד את האתונאים את עיקרי דת הנצרות, ובמילים אחרות כאן היה המקום הראשון שדת הנצרות החלה להתפשט ביוון.

בין המומרים היה דיוניסיוס האראופגיט, הפטרון של העיר אתונה, שעל פי המסורת היה הבישוף הראשון של העיר. על המדרון הצפוני של הגבעה נשמרים שרידי כנסייה הנקראת לכבודו, שנהרסה כנראה ברעידת אדמה בשנת 1601.

כתובת לניווט

כנסיית Saint Demetrius Loumbardiaris

אחרי שהמשכנו ברחבה כלפי מטה הגענו לשביל שמוביל אותנו למספר אתרים. תחנה ראשונה – כנסייה היסטורית וישנה מאד מהמאה ה-12 לספירה.

כתובת לניווט

מפה חוזרים קצת אחורה לשביל עם השלט לכיוון הר פילופאפוס. בדרך נפגוש את כלא סוקרטס.

כלא סוקרטס - המשפט שהפך להיסטוריה

אחד המשפטים הכי מפורסמים ומעניינים בהיסטוריה זה המשפט של סוקרטס. וכאן, חלק טוענים, נגמר הסיפור.

מה הסיפור? בשנת 399 לפני הספירה, סוקרטס, פילוסוף יווני בן 70, הועמד למשפט באתונה. ההאשמות היו השחתת הנוער ולעג לאלים, זאת משום שעסק בדיון על תורת המידות ודרכי ניהול תקין של המדינה. בין לבין הוא די חשב אחרת מכולם ודאג לומר את זה לכולם ובקול רם.

במקום לשכור עורך דין או לנסות להתחנף למושבעים, סוקרטס החליט להגן על עצמו בסטייל שלו. אפילו כשהציעו לו לבקש עונש קל יותר, הוא הציע בבמקום זאת שהעיר תממן לו ארוחות חינם!

איך זה נגמר? מתוך 500 מושבעים, 280 הרשיעו אותו. למרות שחברים הציעו לעזור לו לברוח מהכלא, סוקרטס סירב. הוא האמין שצריך לכבד את החוק, אפילו אם לא מסכימים איתו. הוא האמין שכמחנך הוא חייב לתת דוגמה אישית למה שהאמין בו ולכן לא יכול להרשות לעצמו לברוח.

ברגעיו האחרונים הוא שתה כוס רעל. ממש לפני ששתה את הרעל ששם קץ לחייו, הוא נזכר לומר לחברו שיחזיר בשמו תרנגולת למישהו שהיה חייב לו. ולא זה לא הומור פילוסופי.

שורה התחתונה: סוקרטס היה איש של עקרונות עד הסוף. הוא העדיף למות מאשר לוותר על האמת שלו. וזה, חברים, זה מה שהפך אותו לאחת הדמויות המשפיעות ביותר על הדמוקרטיה והפילוסופיה עד היום!

כתובת לניווט

גבעת פילופאפוס (Filopappou) או בשם הנוסף - גבעת המוזות

אחרי עשרות מדרגות הגענו למעלה, לפיסגת הר פילופאפוס. והנוף – וואו איזה נוף. סובב אתונה ועד הים האיגאי.
מסתבר שהרבה ישראלים לא מגיעים עד למעלה משום מה וחבל. שווה הכל.

העמדה הרווחת היא שגבעת המוזות הייתה מעוזם של האתונאים שלפי המיתוס נלחמו נגד האמזונות. לאורך הדורות הוא שימש כמבצר בעל משמעות אסטרטגית ראשית במהלך פעולות צבאיות גדולות.

שם הגבעה – גבעת פילופאפוס (היחידי שאני מצליחה ממש לזכור) משמעו ״אהובו של הסב״ וזהו הכינוי של גאיוס יוליוס, נכדו האהוב של אנטיוכוס הרביעי. פילופאפוס היה קונסול ואיש מינהל בסנט הרומי בשנים 114-116 לספירה ותרם רבות לפיתוח העיר אתונה.

ביננו הוא קיבל את ההר היפה ביותר. אפשר לראות מפה לכל הכיוונים והכל כל כך יפה. בדיעבד גילינו שהדרך מאד קרובה לטיילת המקיפה את האקרופוליס.

כתובת לניווט

אחרי שהצטלמנו בכל זוית אפשרית, ואני אחסוך מכם את התמונות. יורדנו חזרה. הפעם במקום ללכת ישר לנקודה האחרונה נחנו קצת והלכנו לאכול במקום אחר ואחרי הצהריים השלמנו את המסלול. והנה הקינוח, הנקודה האחרונה – שכונה מתוקה עם עוד נקודת תצפית מושלמת.

שכונת אנאפיוטיקה (Anafiotika)

נתחיל בזה שאנו הגענו לשם ממרכז העיר, כך שהיינו בטיפוס תמידי. בשלב מסויים התחלנו לראות את השכונה. הכל נראה כל כך ציורי ובנראות יוונית מהספרים. עד שלא מתחילים לטפס למעלה לא מבינים כמה הסיפור תלול. וכל הזמן חשבתי, כיצד אנשים בוחרים לגור במקומות כאלו, עם כל היופי והרומנטיות שבהם.

מדובר על שכונת אנאפיוטיקה שהיא למעשה כפר קיקלדי קטן מוסתר בלב אתונה, ממש מתחת לאקרופוליס. הכפר/ שכונה הזו נבנתה על ידי פועלים בתחילת המאה ה-19, שהגיעו לאתונה על מנת לבנות את ארמון המלך אוטו (מה שזה הפרלמנט של היום). הם בנו לעצמם שכונה על פי הארכיטקטורה המסורתית המדויקת של האי הקיקלאדי שלהם שממנו הם הגיעו (אנאפי).

כשסיימנו לטפס הגיע ה- wow. שוב – כל אתונה נפרסת למרגלותינו כמשחק קוביות לגו מבהיק. כמה יופי מכל עבר.
חתול מדושן עונג דיגמן לנו שניה לפני שהתחלנו לחזור למטה. אל תוותרו על הפינה הקסומה הזו.

בירידה עמית לא נתן לי לצלם, כשכל שניה וידא שאני אוחזת בקיר ונמצאת מאחוריו. המשכנו לטייל בסמטאות הקטנות, מציצים לתוך הבתים, חיפשנו סדקים של אור. משם הדרך הובילה אותנו לעוד חנויות ומסעדות, שנמצאים בכל מקום.
כתובת לניווט