פעם ראשונה ביוון. התאהבתי.
עבר והווה מאוגדים יחד בכבוד
אז כמו שקראתם בפוסט הקודם. המלון היה הסיבה הראשונה להתאהבות. באופן עקרוני יכלתי לא לצאת משם. ובכל זאת הסקרנות הובילה את הרגליים לגישושים סביב וגילינו עולם רגוע, משמח, מענין וכיפי במרחק נגיעה.
שיטוט ברחובות הקרובים הביא אותנו לגלות חנויות בוטיק מיוחדות, פינות חמד, ארונות חשמל מצויירים בסגנונות שונים בכל סמטת רחוב וגם יוון של מדרגות ולובן כמו בתמונות וכמו באיים. האיזור שהסתובבנו בו היה בעיקר שכונת פלאקה והאקרופוליס. בכולם היה איזון מכבד ומיוחד בין העבר להווה – שרידי עמודים או כנסיה עתיקה שומרו על ידי גידורם ושימורם. לא הרסו הכל לטובת החדש. הותירו היסטוריה ועבר ממש במרכז מקומות, באמצע רחובות ובפינות נסתרות. התמונות מפה צולמו ביומיים הראשונים (שני ושלישי). ביום השלישי (יום רביעי) נסענו במעבורת לאי הידרה (בהמשך). ביום הרביעי (יום חמישי) גילינו שזהו יום האוחי היווני – ה-28 באוקטובר – הכל סגור וכולם חוגגים בחוצות העיר.
שנתחיל את האלבום?
תנו לעיניים לשוטט ולרגליים להוביל
המוטו של Ergon House
רחובות לאוהבי אוכל
הגנים הלאומיים - פארק ענק באמצע העיר
הגנים הלאומיים של אתונה נחשבים לפארק הגדול, הירוק והשקט של העיר. בעבר נקראו גנים אלו, הגנים המלכותיים וברחבי הפארק המטופח תמצאו אגמים קטנים עם ציפורים ועופות מים שונים, גן חיות, מגרשי משחקים, ומזיאון בוטאני קטן.
האקרופוליס והפנתיאון
לשם היה ברור שאנו מגיעים. למזלינו היה יום שמשי אך עם רוח נעימה. מסתבר שהמקום עשרים דקות הליכה רגלית מהמלון המושלם שלנו. אז יצאנו לדרך. ניתן להזמין כרטיסים אונליין ואומרים שאפילו זה מומלץ אך בגלל שהתור לא היה נורא (כאמור נסענו אחרי העונה) עמדנו פשוט בתור.
אקרופוליס בתרגום מילולי היא העיר העליונה. בפועל היא גבעה מבוצרת וגבוהה בתוך עיר ביוון העתיקה. במקום זה החל לקום היישוב ונמצא ארמון המלך, כי היה קל להגן עליו. עם ביטול המלוכה הוקמו באקרופוליס המצודה, האגורה (איזור השוק ומרכז העיר) והמקדשים.
הפרתנון הוא מקדש יווני הניצב על האקרופוליס של אתונה העתיקה. הוא נבנה באמצע המאה ה-5 לפנה"ס כהודיה לאתנה פרתנוס – האלה הבתולה, הפטרונית של העיר על ניצחון אתונה והיוונים במלחמת פרס–יוון. אתונה גם קרויה על שמה.
המקדש עומד על בסיס שלוש מדרגות ומוקף בעמודים. קיימים בו שני חדרים אחד לפסל האלה ואחד קטן יותר – חדר האוצר. הפיסול הוא פיסול קלאסי המתאר את הגוף האידיאלי והמושלם. בפסלי הגמלונים מתוארים שני נושאים חשובים מחיי האלה – לידתה מראשו של זאוס והתחרות בינה לבין פוסידון על השליטה באתונה.
על אף שכיום הפרתנון הרוס בחלקו הגדול, ניתן להתרשם מגדולתו ומיופיו. בתקופה בה היה הפרתנון שלם, הוא נחשב לכליל השלמות וייצג את פסגת האדריכלות היוונית ואת אתוס הסגנון הדורי אשר לפיו נבנה. מעבר ליופיו, נחשב הפרתנון לסמל של הדמוקרטיה האתונאית ומייצג את שיאה של התרבות היוונית הקלאסית בעת העתיקה.
הפרתנון שרד משום שלאורך המאות היה בשימוש. הוא ניצב כמקדש לפני שנהרס על ידי הפרסים. במאה ה-6 לספירה הוסב המבנה לכנסייה נוצרית, ובמאה ה-14 הוסב למסגד, לאחר שיוון נכבשה על ידי האימפריה העות'מאנית. הסבתו ממקדש פגאני לכנסייה ומאוחר יותר למסגד סייעו לשימורו והישארותו שלם עד המאה ה-17. המבנה חרב חלקית בשנת 1687 לאחר התפוצצות מחסן תחמושת במלחמה בין ונציה והעות'מאנים. במאה ה-19 נלקחו חלק מעיטוריו והובאו לאנגליה. בשנת 1975 החל תהליך שחזור ושימור המבנה על ידי משרד התרבות היווני אשר נמשך עד היום.
הפרתנון, כחלק מהאקרופוליס של אתונה, הוכרז בשנת 1987 כאתר מורשת עולמית ונחשב לאחד מהבניינים המפורסמים ביותר ביוון ובעולם.
הידרה - אי ללא תחבורה ציבורית, שעתים וחצי במעבורת מאתונה
עם כל הכבוד לטיול אורבני אי אפשר לא לקפוץ לאחד האיים. בכל זאת יוון זה איים. בחרנו בהידרה כי זהו אי נטול מכוניות או כל כלי תחבורה אחר ורק שעתים מאתונה. יום רביעי בטיול הוקדש לו. בדיעבד זה היה מזל גדול כי יום למחרת, יום חמישי ואחרון שלנו, היה יום האוחי של היוונים והכל היה סגור.
איך מגיעים לשם?
מונית מהמלון (חצי שעה) הביאה אותנו הישר לנמל ושם רכשנו כרטיסים לאי הידרה. טיפ – מומלץ להזמין מראש אונליין אבל פחדנו שלא נספיק בכלל להגיע בזמן אז החלטנו לקנות שם. שימו לב שזה שיש לכם מקומות לשם לא אומר שיהיו מקומות על המעבורת חזרה. כל נסיעה, אלא אם אתם מתכוונים ללון במקום ריכשו הלוך חזור. המעבורת להידרה יוצאת רק 3 פעמים ביום הלוך ו-3 חזור. יש להציג ברכישה ובעליה למעבורת תו ירוק ופספורט.
מה מיוחד באי?
עיקר ייחודה בעובדה שאין שם מכוניות. אין אופניים. רק חמורים. החמורים נושאים את המזוודות במעלה ההר (ויש לטפס) למלונות שלמעלה. הידרה היא אי מסורתי וציורי, אי נמל קטנה, מלאת מסעדות, מוקפת ים עם הרבה עבר היסטורי. בעברה דרך אגב היתה אי של שודדים ולכן כל התותחים בה. יש לה חופים עם מיים רדודים נוחים ואיזורי צלילה קסומים. סמטאות ציוריות קלאסיות והמון דברי אומנות ומלאכת יד כי במקום גלריות רבות.
איך לאונרד כהן קשור להידרה?
שמה של הידרה הלך לפניה בגללל שחוברה לאמנויות, לתעשיית הקולנוע ולמסיבות הבלתי נשכחות שערכו סלבריטאים בשנות ה-60 (המקלחות הפתוחות במועדון הימי Lagoudera האגדי). אבל מי שמשך את תשומת הלב אליה היה לאונרד כהן. עד היום ניתן לבקר בבייתו באי (הוא רכש אותו בשנות ה-60 ב- 1500 דולר) ותושבי האי מציינים בשילוט ובסיורים את המקומות בהם נהג לשבת.
לאונרד כהן, המשורר המבטיח ממוננטריאול ברח ללונדון בחיפוש אחר מזג אוויר שונה. שם, לגמרי במקרה, נתקל בפוסטר על האי הידרה. השמש קרצה לו והוא נסע והתיישב באי ב- 1960. אז עוד שאבו שם מיים, לא היה חשמל וכאמור גם אז, כמו היום, לא היו בה מכוניות. הפשטות, הדגים, השמש והים אך גם מריאן עשו את שלהם. עם מוזה כמוה לאורנד כהן חווה שם תקופה יצירתית ושיר המופת שלו Birds on wire נכתב באי.
יום האוחי, יום ה״לא״, היווני
יום חמישי.אתונה. קמנו בבוקר לקול תופים וחצוצרות. מצעדים החלו בכל העיר ועברו ליד המלון. יוון חוגגת את יום האוחי, "יום הלא", זהו חג הנחוג ב-28 באוקטובר, לזכר סירובו של יואניס מטאקסס, ראש ממשלת יוון, לאפשר לחיילים איטלקיים לעבור ביוון בשנת 1940, ולפגוע בכך בריבונות היוונית. הרגשנו גאים לא פחות מהיוונים ומיהרנו להצטרף לחגיגות. המצעדים הגדולים היו מול בנין הפרלמנט.
יום האוחי, "יום הלא", הוא חג הנחוג ביוון ב-28 באוקטובר, לזכר סירובו של יואניס מטאקסס, ראש ממשלת יוון, לאפשר לחיילים איטלקיים לעבור ביוון בשנת 1940, ולפגוע בכך בריבונות היוונית.
בשנת 1940 החל מוסוליני ללטוש עיניים לעבר יוון. הוא קיווה שאם יכבוש אותה הוא גם יסיח את דעת העם מהמצב החברתי והכלכלי הקשה וגם ירשים את בן בריתו אדולף היטלר. העימות בין היוונים לאיטלקים הגיע לשיאו כשב-15 באוגוסט 1940, הטביעה צוללת איטלקית צוללת יוונית בנמל טינוס. היוונים לא רצו להרגיז את האיטלקים ודיווחו שהיא טובעה על ידי צוללת ממקור לא ידוע. האיטלקים חשבו שהם פחדנים והמוטיבציה מצידם גברה.
ב-28 באוקטובר של אותה שנה בשעה 3:00, שגריר איטליה באתונה, גראצי, הגיש אולטימטום בכתב לראש ממשלת יוון, יואניס מטאקסס, בו דרשה איטליה מיוון לאפשר לכוחות איטלקיים מעבר חופשי ביוון לצורך השתלטות על "נקודות אסטרטגיות". מטאקסס נדרש להשיב לאולטימטום עד השעה 6:00, ולא יתקפו האיטלקים את יוון.
מטאקסס קרא בעיון את האולטימטום, ולאחר כמה חילופי דברים הכריז: ״אוחי״ שזה ״לא״ ביוונית.
עוד לפני השעה שש התקיפו כוחות איטלקיים את יוון. העיתונים יצאו בכותרות ״לא״ והיללו את מטאקסס על אומץ הלב שגילה. למרות הפילוג מבחינה פוליטית ביוון כולם יצאו לרחובות להפגנות תמיכה בממשלה.
בנאום שנשא מטאקסס אל העם היווני אמר: "הגיע הזמן שיוון תילחם למען עצמאותה. יוונים, עתה עלינו להוכיח את עצמנו כראויים לאבותינו, ולחירות שהעניקו לנו. יוונים, הילחמו למען מולדתכם, למען נשותיכם, למען ילדיכם ומסורתכם המקודשת. עתה, מעל לכל, הילחמו!". מתנדבים רבים התגייסו לצבא, להדוף את הפלישה.
תם ולא נשלם
ברור לי שהיתה זו רק טעימה, נגיעות של יוון אבל גם ברור לי שאחזור אליה. משהו בפשטות, בשפיות, ברוחב הלב של האנשים היה כל כך נעים ומשמח. זה היה ביקור שרובו אורבני אך הקפיצה לאיים עשתה חשק לעוד. הכתיבה שמלווה את התמונות גררה חיפוש, נבירה ושיוט בהיסטוריה המרתקת של המדינה הקטנה הזו. מדינה שכל כך קרובה אלינו וכל כך לא היתה מוכרת לי.
מחשבה ToGo
גם מקומות, כמו אנשים, שכל כך קרובים אלינו. כאלו שנמצאים לנו ממש במרחק יריקה, כלאו שמתחת לאף נוטים להעלם מהראדר שלנו. על איזה עוד מקומות או אנשים דילגתם בחייכם? אני התחלתי לחשוב על שלי.
שלכם בעיצובית מדוברת,
מינה פורטנוב
היי מינה, נתקלתי בכתבה המקסימה ורציתי לעדכן שאני אחראית לציור הקיר בצבעי הדגל של יוון (וישראל).
זהו פרויקט בשיתוף עיריית אתונה ושגרירות ישראל ביוון ואשמח אם תרצי או תוכלי להזכיר את שמי:)
תודה על הקרדיט!
בשמחה. אני תמיד מאושרת לגלות מי אחראי ליצירות האומנות שאני בוחרת לשתף. טופל ונעים להכיר.
אתונה נהדרת! איזה כיף שאהבת אותה גם. בהעירה עוד לא הייתי, אבל בדיוק בטיסה חזרה מאתונה ראיתי את הסרט על ליאונרד כהן והתקופה שלו שם עם מריאן. ראית?
הי נעה, ראיתי את הסרט מזמן. אני באמת צריכה לראות אותו שוב בנטפליקס. תודה שהזכרת לי! הידרה הוא לגמרי מקום לברוח אליו ולכתוב שירים או איזה ספר. ואתונה, הוי אתונה. אני חייבת לחזור לשם שוב. עדיין בשוק שהיא כל כך קרובה ולא חשבתי מעולם לנסוע לשם.