הקשבה – בסיס האמפתיה והיצירתיות
בית » עיצובית מדוברת » חשיבה עיצובית » הקשבה – בסיס האמפתיה והיצירתיות
״בין גירוי לתגובה קיים מרחב. במרחב הזה טמון הכוח שלנו לבחור את התגובה שלנו. בבחירה שלנו טמונה הצמיחה שלנו והחופש שלנו".
ויקטור פרנקל, נאורולוג ופסיכיאטר
ההקשבה היא פנימית וחיצונית כאחד. מצד אחד היא הקשבה הנעה לכיוון פנימי – להקשיב לעצמנו. אנשים הופכים יותר מודעים לרגשות וצרכים פנימיים. במקביל ההקשבה החיצונית השתכללה. היא לא נועדה רק כדי שנקשיב ללקוחות על מנת לדייק את הצרכים שלהם, היא הפכה גם לסוג הקשבה לטרנדים שנרקמים או להתרחשויות סביבנו היכולים לשמש השראה.
בסדנה שהחלה מהגדרות של עיצוב מהו, עברה להסברים על צורת עבודה של הקשבה, ניתחה מקרי בוחן בהן הקשבה הפכה יצירתית ועד מדיטציה של אולם מלא מעצבים, למדתי על מהי הקשבה עמוקה ומה הקשר שלה לעיצוב. את כל זה למדתי מג׳סיקה אורקין ורי נורגרד מ- SYPartners, חברת ייעוץ המתנהגת כסטודיו לעיצוב, העוזרת לחברות גדולות לצלוח שינויים ולעבור טרנספורמציה. אחת באה מעולם תוכן של עיצוב, השניה מאסטרטגיה. שתיהן אמצו את ההקשבה ככלי חדש, מורחב מעולם החשיבה העיצובית, שהפך מוביל בעבודת שינוי עם לקוחות. שתיהן נתנו הרבה מרחב וכבוד להקשבה עמוקה בעבודתן ובחייהן. אז מה למדתי שכדאי לכם גם?
הקשבה מתחילה בנשימה: לשאוף יצירתיות ולנשוף יצירתיות
יצירתיות משולה לנשימה. על מנת שננשוף יצירתיות איכותית עלינו לשאוף את היצירתיות הנכונה.
הקשבה עמוקה היא לא רק מצב בו אנו מקשיבים בצורה מרוכזת לאדם מולנו. הקשבה עמוקה, כשמה כן היא, היא עמוקה יותר. זהו מצב בו אנו משקיטים את האגו, שמים בצד את הידע והאוטומט שבנו לקפוץ לפתרונות מוכרים. אנו בוחרים לא להתפס במהירות לדפוסים קודמים של תגובה. אנו מתחילים בכך שאנו מתמלאים לא רק במילים שנאמרים על ידי היושב מולנו אלא בעוד דברים. אנו שואפים פנימה את האנרגיה של החדר, את הקשרים בין אותם אנשים שיושבים סביב השולחן, אנו שמים לב למה שלא נאמר, לרמזים שבין המילים, לשתיקות ולמקום שהן תופסות בשיחה. להמון דברים שהם מעבר לתוכן המילולי. במילים אחרות, כשאנו במצב של הקשבה עמוקה אנו קולטים את מה שנמצא מתחת לפני השטח. סוג זה של אינפורמציה גורם לנו להגיע להבנות ולמציאת פתרונות שונים מהרגיל.
להקשבה מספר ארכיטיפים - גלו איזה אתם
כשמדברים על סוגי הקשבה לרוב מתכוונים להקשבה מהסוג של הקשבה פעילה, פסיבית, אמפטית, סלקטיבית וכדומה. הייחוד בתפיסה שהוצגה כאן היא שנבנו פרסונות של הקשבה. פרסונות הן דמויות המאפיינות קהל יעד שנבנות בתהליך עיצוב כאשר אנו רוצים להכיר טוב יותר את האנשים שאנו פונים אליהם. הדמות, הפרסונה, שניבנת מוגדרת על פי מאפיינים רבים כגון: מיגדר, מוצא, גיל, מצב משפחתי, מקצוע, תחביבים, התנהגות ועוד. היא הופכת לדמות עם שם ומשפחה ובעצם מייצגת משהו שמאפיין את קבוצת קהל היעד אליו אנו פונים. קחו את כל הדמויות האלו ונסו לבנות דמויות כאלו, טיפוסים, של מקשיבנים. לכל סוג יש צד מואר, החוזקות של הטיפוס ויש צד אפל, כזה שגורר את החוסר שלמות.
רגע לפני שאתם מחליטים איזה טיפוס אתם נסו לחשוב כמה פעמים ביקשתם והקשבתם לפידבק מאנשים אחרים? כמה פעמים התערבת בשיחה בשאלות מקום בתשובות? מה הסיכוי שתאמצו גישה, שטרם נבדקה, פשוט כדי ללמוד מהניסיון שלכם? כמה פעמים חיכתם דקה לפני שהגבתם? כמה פעמים שינתם את הרעיונות שלכם בגלל אחרים?
מספר ארכיטיפים של הקשבה:
- ״מזהה הפערים״ – הטיפוסים המקשיבים למה שחסר
הצד המואר: זיהוי ישיר של מה חסר או לא מדוייק בסיטואציה. הצד האפל: רעיונות חדשים ישר יפסלו כי אתה מתרכז באין. כיצד תדמיין את תמונת העתיד הטובה ביותר מבחינתך, בלי קשר למצב הקיים? - ״מאתר האפשרויות״ – הטיפוסים המקשיבים למה יכול להיות אפשרי
הצד המואר: שומע קולות של אפשרות בכל דבר. הוא מתרכז במה יכול להיות, במקום במה יכול למנוע מזה לקרות. הצד האפל: סף סבלנות נמוך לכניסה לפרטים. עליך לשאול עצמך כיצד תאזן את האופטימיות שלך לגבי העתיד עם הפרגמטיות של אפשרויות בהווה? - ״סנסור הרגשות״ – הטיפוסים המקשיבים ומתרכזים ברגשות של אחרים
הצד המואר: שומעים את הרגשות ומנסים להבין כל מצב, מבחינים ברגשות ובמוטיבציות של אנשים. הצד האפל: אימוץ זוויות ראייה של אנשים אחרים כל הזמן יכולה להפוך לקושי של פיתוח נקודת מבט על העתיד. קושי בשילוב הידע, הדעות והנסיון שלך עצמך. - ״מחפש הדאטה״ – הטיפוסים המקשיבים לעובדות
הצד המואר: רטוריקה לא משפיעה עליהם. תמיד מקשיבים רק לעובדות שתומכות בהשראות. הצד האפל: ההעדפה שלך לכמותיות עלולה להוות מכשול בקליטה של הצד האנושי בסיפור. איך תתכוון לנתונים של יכולות רכות יותר? - ״מעולה בקישורים״ – הטיפוסים המקשיבים לחיבורים בין לבין
הצד המואר: חזקים במציאת הקשרים בין הדברים. רעיונות חדשים ישר מקפיצים למחשבות שלהם אנשים, ספרים ומקורות. הצד האפל: קל להם להיות מוסחים על ידי רעיונות חדשים כשהמוח שלהם עסוק בחיבורים שונים בין מלא חברות ומלא טכנולוגיות. - ״מעריך הסיכונים״ – הטיפוסים המקשיבים ליציבות
הצד המואר: חזקים בלראות פינות עגולות, לצפות מה יכול להשתבש. הרציונאל שלהם מוביל את הצוות שלהם. הצד האפל: התקבעות על אפשרויות של אי הצלחה יכולות להתפרש על ידי אחרים כגישה נגטיבית. כיצד תוכלו להציע את התפיסה שלכם לניהול סיכונים למישהו בעל חזון מטורף לעתיד
הקשבה עמוקה הופכת אותנו ליותר יצירתיים
המתודולוגיה של חשיבה עיצובית נתנה בטחון והפכה הרבה אנשים שלא תפסו את עצמם קודם כיצירתיים לכאלו שמצהירים על עצמם כיצירתיים.
הקשבה עמוקה הופכת אותנו ליותר יצירתיים. אם נדמה זאת לנשימה נבחין כי הרבה יותר אנשים נושפים כיום יצירתיות לעולם בצורת רעיונות. כדי שהרעיונות שאנו נושפים לעולם יהיו איכותיים עלינו לשאוף רעיונות, מידע, קולות ונקודות מבט שחסרות היום, עלינו לשאוף תוכן שונה ולשאוף בדרך שונה. אנו רוצים לנשוף פתרונות ודרכים אחרות להגדיר ולפתור בעיות.
מחשבה ToGo
הקשבה היא בסיס האמפתיה. הקשבה מתחילה בנשימה. הקשבה יכולה להיות עבורינו בסיס ליצירתיות. על מנת שבאמת נהייה יצירתים עלינו להקשיב עם מוכנות להיות מופתעים וללמוד משהו חדש. עלינו להקשיב בצורה נטולת תכנון. כזו שלא נגיע עם כל התשובות והתכנים מוכנים מראש לקראת הפגישה אלא כזו שנפתיע אפילו את עצמנו. ולא לשכוח, אם אנו רוצים שהדברים שנאמרים לנו ישפיעו עלינו עלינו להיות בהקשבה עמוקה ובנוכחות מלאה מול זה שמולנו. גם אם אנחנו לא תמיד מסכימים עם מה שנאמר.
מאחלת לכם הקשבה עמוקה, מלאת נוכחות ויכולת השתנות, שופעת מרחב בחירה בין הגירוי לתגובה.
שלכם בעיצובית מדוברת,
מינה.
הרבה חומר למחשבה מינה יקרה. אם הקשבה עמוקה היא המקור ליצירתיות הרי שאני מופרעת קשה בימים אלו, בניגוד לכל שנות חיי. אני בהחלט מקשיבה אך לא יכולה לנתב את ההקשבה ליצירתיות. כמו שכתבתי במקום אחר – זקוקה לרעש חיצוני כדי שיהיה לי שקט פנימי. העיקר שאת תמשיכי לכתוב וליצור. תודה גדולה!
יקרתי המקשיבה והיצירתית. אני לא חושבת שהם לקחו בחשבון מצב כזה של הקשבה. אני חושבת ששקט כמו אור בולט מול ניגוד שלו ולגמרי מובן הצורך ברעש חיצוני. יתכן שכל אותה הקשבה פנימית שכרגע לא מנותבת מתעצמת לה ועתידה להתפרץ בנקודה בזמן שאינה צפויה או נראית לעין כרגע. תודה לך על הקשב.