איפה למדתי אמפתיה ומה הקשר לעיצוב?
מעצבים לא נתפסים כאמפתיים. הדבר האחרון שחושבים עליו בהקשר של מעצבים זה אמפתיה. תחשבו רגע על דמות של מעצב. עכשיו דמיינו אותו. איך הוא נראה? מה הוא לובש? כיצד הוא מדבר? הוא כריזמתי? ביישן? סמפטי? מרשים? מוחצן או נחבא אל הכלים?
רוב האנשים מתארים דמות לבושה שחור, לרוב גם המשקפים, חליפה מחוייטת. לפעמים ההפך הגמור – המראה המאד צבעוני על סף הזרוק. פריט חובה בכל מקרה – נעליים אופנתיות. אומרים על מעצבים שהם אנשים שרצו להיות אומנים, אך הבינו שקשה להתפרנס מכך ופנו לאומנות שימושית – לעיצוב, במילים אחרות. לא אומרים עליו שהוא אמפתי.
אבל מעצב טוב הוא כן אדם אמפתי, ולא רק זאת – אמפתיה היא אחד הכלים החשובים בתהליך חשיבה עיצובית. אותו תהליך שמעצבים משתמשים בו על מנת להיות יצירתיים, לפתח רעיונות, לפתור בעיות וליצור ערך.
מה זו אמפתיה?
אמפתיה זה תהליך רגשי כלפי הזולת, המבטא את המוכנות שלך להיכנס לתוך נעליו, לתוך עורו. היכולת להבין, להרגיש, לשים לב, להיות רגיש ולחוות את מחשבותיו, רגשותיו וסבלותיו של האחר. להזדהות עם מצבו הנפשי מנקודת מבטו.
בסרט ״ברנה בראון על אמפתיה״ ברנה מסבירה בצורה נפלאה מה זה ומה ההבדל בין אמפתיה לסימפטיה.
אמפתיה מתחילה בהקשבה
פתרון מוצלח ויצירתי מתחיל בהקשבה. הקשבה אמפתית. אנו צריכים להקשיב ללקוח. לצרכים, לתקוות ולשאיפות שלו. אנו רוצים לחוות את הקשיים שלו כדי להבין על איזה צורך אנו צריכים לענות. אנו רוצים להבין מה במערכות יחסים שהוא מנהל עובד או גורע. כיצד הסביבה הטבעית שלו משפיעה עליו.
אנו צריכים להבין באיזו סיטואציה הוא כרגע, ובו זמנית לחשוב כיצד הוא רואה את העתיד. המטרה שלנו ליצור שינוי חיובי מהקיים, ולנסות לגשר על הפער בין הקיים לעתיד הרצוי. בשלב התחלתי זה אנו צריכים להחליט:
א. עם מי מדברים.
ב. איך בונים אמפתיה.
ג. איך תופסים את המהות המיוחדת שבסיפורים, כדי שיהפכו בסיס לרעיונות אותנטיים ורלוונטים.
איפה למדתי הכי טוב להיות אמפתית ?
אמא שלי היתה 6 שנים בבית סיעודי (כתבתי על כך כאן). כשאתה מסתובב במקומות שחולי וזיקנה השתלטו עליהם, אתה מוצא עצמך מול אנשים חשופים. אתה מיד מפסיק לשפוט אותם לפי הבגדים שלהם או המדים שלהם – כולם נראים לרגע זהים עד שאתה מתחיל להקשיב. ואז אתה מוצא שטון הדיבור שונה, הדברים שהם בוחרים לדבר עליהם אחרים, הבחירה מתי לעצור ולנשום או להאנח ולסיים משפט אינם דומים. וכל בחירה כזו מרמזת על משהו אחר. הרבה פעמים אתה צריך למצוא את השאלות הנכונות. הרבה פעמים אתה מבין שמה שנתפס בעיניהם כבעיה זו לא הבעיה האמיתית. הבעיה האמיתית חבוייה מתחת למילים. ואתה מוצא עצמך מוקף בהרבה בעיות ומרב חשק להיות חלק מהפתרון, אתה משתדל בכל מאודך להאחז במילים שיהוו את האור. האור בקצה המנהרה. התקווה לעתיד טוב יותר. האור שיעזור לך לעזור להם.
אז איך אמפתיה קשורה לעיצוב?
עיצוב צריך לענות ולתרגם צורך של האדם עבורו אנו מעצבים. על מנת להבין באמת אותו אדם רוצה, אנו נעזרים באמפתיה. אנו נכנסים לנעליו. ללא אמפתיה לא ניתן לעצב. עיצוב לא יכול להיבנות מתוך מחשבה מה לנו נראה מתאים. על מנת למצוא פתרון אמיתי עלינו להכנס לעורו. אנו צריכים להקשיב ולהבין מה באמת מציק לאותו אדם, איזה חוסר רגשי קיים בו שמחפש מימוש. כשאנו מדמיינים עצמנו בסיטואציה, בהלך הרוח, בנסיבות שאותו אדם נמצא ומתנהל, רק אז אנו מסוגלים להגיע לתובנות מקוריות על העולם.
האמפתיה מנפחת את מזרון האוויר
לא משנה איפה אתה ומי אתה – כולנו זהים. לכולנו רגשות, בעיות, צרכים וחלומות. כולם יודעים את זה. מעט משתמשים בזה כנקודת מוצא לפתרונות. חברה אחת שבחרה להקשיב ולהשתמש באמפתיה ככלי לפתירת בעיות היא חברת Airbnb.
Airbnb – הסטארט-אפ, שהפך את תעשיית המלונאות על פיה וששווה היום 20 מיליארד דולר, לא תמיד היה כזה. החברה, בראשותם של בריאן צ’סקי וג’ו גבי בסן פרנסיסקו, החל בהשכרת מזרון אוויר בסלון התקדמו להשכרת חדרים בכנס ועדת גרפיקאים ענק בעיר ואז נתקלו בקשיים. בכתבה של Fast Company מסופר מה קרה כשתכנות ושיווק רגיל לא עבדו. ג׳ו גבי, אחד המקימים, מספר: לפתע אתה מוצא עצמך בלי מספיק לקוחות, אתה מבין שכל מה שחשבת שידעת שגוי, כולם חושבים שהרעיון שלך מטורף. אתה מגיע למה שנקרא במחזור החיים של סארטאפ “שוקת הצער”. זהו זמן עגום ואתה רק חושב איך להתרומם מהקרקע.
איך הם יצאו מזה? בעזרת אמפתיה. ״התארחנו אצל הלקוחות שלנו, היינו כל כך קרוב לאנשים שהיינו צריכים לעצב עבורם שהיה זה ממש רגע הארה של אמפתיה. הם לימדו אותנו כל כך הרבה ששום סקר מקוון לא היה עושה. על ידי קרבה כה גדולה ללקוחות שלנו היינו מסוגלים להקשיב לצרכים שלהם ולאחר מכן לעצב עבורם מוצר שהם אוהבים”.
בעיצוב כמו בחיים
אמפתיה היא אבן יסוד בבניית מערכות יחסים טובות בחיים. בתהליך העיצוב פי כמה. אמפתיה היא רכיב חשוב בתהליך החשיבה העיצובית – המתודולגיה שמעצבים עובדים איתה. אם לא באמת ננסה להכנס לנעלי האחר, מעבר לרק להקשיב למה הוא אומר, אם לא ננסה להבין מה באמת מציק לו – לא נוכל לעצב פתרון הולם, לא נוכל להפעיל רגש, ולא נגרום לשינוי המיוחל. בואו ננסה לחזק את שריר האמפתיה. מקסימום יצליח.
פוסט מקסים ומחזקת את הדעה שלך שמעצב טוב חייב להיות קשוב ואמפתי!!
כמו כן הייתי מוסיפה שמעצב טוב הוא גם אומן בנפשו… ומעבר לזה – ראוי הוא וכבוד הוא לו,
על היכולת להתבונן, להקשיב ולקדם רעיון או חלום של אחרים.
שתהיה לכולנו שנה ברוכה.
אורה יקרה,
תודה שקראת והגבת. מסכימה עם כל מילה. שתהיה שנה נהדרת.
PERFECT JOB
LOVE YOU ❤️
עוברת כל כל הפוסטים שלך אחד אחד ומתמוגגת
איזה כיף. תודה רבה. לדעת שמישהו קורא גם דברים שכתבת אבל לא הפצת כל כך עושה לי שמח. יום טוב
לייק! ו…רק עכשיו גיליתי את הבלוג שלך (דרך הפייס) נהדר.
תודה תמר. מציעה לך גם להעביר את כל סיפורייך ותמונותיך הנפלאות לפורמט בלוג כי כך הם גם ישמרו וגם תמיד תוכלי בקלות לאתר אחד מהם.
איזה יופי מינה .
תודה מיכל. כולי ציפיה לדיסק שלך. יום הולדת סיבה נהדרת להתקשר.
זווית מחדדת ומעניינת! ובעיקר מאוד נכונה
תודה.
פוסט חשוב ועמוק
אנחנו בעיצומו של שיפוץ הבית ולולא האמפתיה של שירי המעצבת הייתי היום הרבה פחות נינוחה.
הנושא מתאים לדעתי לכל תחומי החיים
אכן. הנושא מתאים לאנשים באשר הם אנשים ולכן לכל תחום.
הי הגעתי לכאן בדרכי כשהתעניינתי במודל יהלום אז אולי במקרה או איך שאומרים מיודעינו שלא במקרה. אני אמנית יוצרת ומצאתי בפוסט הזה עניין רב כי הוא מסביר ומתאר את האמפטיה בצורה ובדרך מאוד מדוייקת ורגישה.
בחיים עצמם וגם כנותנת שירות ,אני מוצאת את החשיבות של הנושא האמור בחיי היום יום .
שכן כולנו רקמה אנושית אחת וכולנו נותני ולוקחי שירות בחיי היום יום.
תודה על הפוסט המעניין מלא ערך.
נעים להכיר תמר. כמה משמח להכנס ולמצוא תגובה כזו פתאום. לא ברור איך לא ראיתי אותה עד כה. מאחלת לך המשך גילויים נוספים פה ובכל מקום אחר.ותודה רבה על התגובה.
פוסט נפלא, כתוב היטב. אני אוהבת גם את התוספות של קטעי הוידאו והאיור שלך – מאוד מעשיר ומוסיף. תוך כדי הקריאה ממש הרגשתי שאני מתחברת יותר להקשבה ואמפתיה. כל הכבוד.
כל העולם העיצובי הוא אניגמה עבורי. אני יודעת מה נעים לי, לא מבינה איך להסביר אותו. תודה שאת פה. מבארת לי את מה שאני רואה
נהנית מכל דקה. תודה לך יקרתי על יצירת קהילה לומדת. גרמת לי לאתגר את עצמי ולהסביר עולם שאני כל כך מאמינה בו בדרך חדשה ולאנשים שטרם הכרתי.
פוסט מצוין.
הזכרת לי כמה דברים שנשכחים לפעמים בדרך שלי כמעצבת אז תודה.
משתפת ברשותך בפייס
איזה כיף לשמוע. שתפי בשמחה. אנחנו צריכים כמה שיותר אנשים אמפתיים במדינתנו.
נעים לקרוא…
כאחת שמעבירה סדנאות אימון בשילוב מצלמה, ברור לי ומנסה להנחיל לכל הארגונים עימם אני עובדת, שאמפתיה היא מצרך חשוב ביותר בתקשורת בינאישית בכל מקום.
אין ספק שגם מעצב, כנותן שירות חייב להיות אמפתי ללקוח שלו כדי לספק את הצורך של האדם הנמצא מולו, כמו כל נותן שירות אחר.
יופי של פוסט.
מענין איך את מלמדת אנשים להיות אמפתיים כלפי המצולם ואאת המצולם לשדר אמפתיות כי אז הוא גם יקבל מהצופה הבנה עמוקה יותר. פתאום גרמת לי לחשוב על צילום כאמפתיה דו צדדית בכלל. תודה.
פוסט מדויק, חשוב ומעניין. הסרטונים מצוינים, בעיקר המאויר – מושלם! מאוד מזדהה עם חשיבות האמפתיה והבנת הצרכים של הלקוחות. אני חושבת שזה מה שהופך מעצב מ”סתם” אדם מוכשר או בעל טעם טוב, לאחד שראוי להיקרא מעצב.
תודה רבה. המרתק הוא איך מלמדים אנשים אמפתיה. זה שריר שאפשר לפתח. היה לי חשוב להתחיל לכתוב דווקא על זה כי הכול בסוף זה אנשים עם רגשות ולא עוד לקוח.
פוסט עמוק, מעמיק, נושא העיצוב בליבי ואני אוהבת ללמוד ולהפליג עמו. אהבתי ממש!
איזה כיף. זה תמיד מלחיץ לכתוב על עוד משהו עיצובי כי הכול כאלו כבר נכתב. רגשות הם רק של אותו אדם שכותב (הכוונה לפוסטים אישיים). תודה.