כנס 99U מאורגן על ידי חברת Adobe, כן זו שמפתחת את כל התוכנות הגרפיות כמו אקרובט, פוטושופ, אילוסטייטור, אינדיזיין וכדומה. המטרה שלהם יצירת קהילה יצירתית ומרחב השראה, מקום מפגש לאנשים קריאטייבים והם גם מצליחים בזה. בכנס האחרון הוצג סקר מקיף של 3600 אנשים מעולמות תוכן יצירתיים שרואיינו בהקשר לעתיד.

למה כדאי לקרוא? כי השאלות שהם הציפו והעלו רלוונטיות לכל אחד מאיתנו. זווית ראיה עולמית וקצת אחרת, בצבעים אופטימיים עם אינפוגרפיקה נקייה גורמת לי לחשוב. אני מביאה כאן כמה מהשאלות והנתונים עם ציטוטים וסיפורים סביבם.

איך היחס שלך כלפי ה 5-10 שנים הבאות?

אופטימיות זהירה. למרות שכולם מפחידים את כולם על העתיד, עולם הקריאטייב די אופטימי: 34% קריאטיבים אמרו שהם אופטימיים זהירים ביחסם לעתיד. יותר ממחצית אמרו שהם מרגישים חיוביים או נרגשים לגבי העתיד. רק 2% אמרו שהם פוחדים. בהקשר הזה מובא מתיו ריצ׳מונד, מעצב חווית משתמש באדובי שטוען שאנו בנקודה מתוקה בזמן ואכן אופטימיות זהירה היא התרחיש הטוב ביותר. האמירה תומכת בהגדרה של מילטון גלייזר (מעצב על חלל) שההגדרה שלו של עיצוב היא: ״עיצוב הוא מעבר ממצב קיים למצב מועדף.״

 

מה תהיה שיטת התקשורת המועדפת עליך עם אחרים (לקוחות/ שותפים וכו׳)
ב 5-10 שנים הבאות?

אין תחליף לאינטראקטציה אנושית אמיתית. איזה מזל שזו היתה התשובה למרות שאינה מוחלטת מבחינת האחוזים. תקשורת בן אישית היתה מועדפת על 37% אחריה תכתובת אימייל (20%), ממש בציון קרוב למייל היתה פלטפורמת הצ׳ט (17%) . אחריהם בסדר יורד: שיחות הועידה בוידאו, VR, הודעות וטלפון. בהקשר הזה מובאים דבריו של ברי גרוף, SYPartners שמדבר על הכוח של הנוכחות: ״זה אפשרי כיום לעשות הרבה עבודה רבה ללא שום באינטראקציה עם מישהו פנים אל פנים. ובכל זאת, אנחנו עדיין רוצים את זה. בעיקר בגלל הניואנסים של תקשורת מלבד המילים, זו של הקול, תנועת הגוף ולמען האמת, בשביל תחושת החברות".

מאט מולנווג הוא מייסד ומנכל חברת אוטומטיק. זוהי חברה עם 860 עובדים ב- 68 מדינות שכולם עובדים מביתם במקומות שונים בעולם, כלומר מבחינה תרבותית היא חברה מבוזרת לחלוטין. הם נעזרים בכלים כמו Docs לשיתוף מידע; זום עבור ועידות וידאו; רפה לצ'אט בזמן אמת; WordPress של P2 עבור שיתוף פעולה ועוד. מבחינתו זה עדיף כי כך ניתן להגיע למאגר כשרונות עולמי ולייצר ארגון טוב יותר עם שיעורי שימור עובדים הגבוהים ביותר. הוא טוען כי הרבה חוששים מכך יותר מהבטים פסיכולוגים מאשר תפעוליים. מנהלים מרגישים מנהלים כשהם רואים את האנשים שהם מנהלים. הם עושים זאת על מנת להתגאות בניהול. ברגע שאין עובדים פיסית צצה השאלה איך יודעים אם הם  מנהלים טובים? הוא אומר. כמובן שזו שאלה שעולה גם בשיטה החדשה אבל אז כל מה שמעניין זה השורה התחתונה וגורמים של התנהלות פוליטית לא רלוונטים. מעניין מה מראות התוצאות.

 

איזו טכנולוגיה גורמת לך למוטיבציה הכי גבוהה ללמוד עליה כדי להתכונן לעתיד או כדי לפתח את הקריירה שלך? 

בינה מלאכותית. 32% מהמשתתפים בסקר אמרו כי המוטיבציה הגבוהה ביותר שלהם היא ללמוד עוד על בינה מלאכותית לעתיד הקריירה שלהם. הדפוס התלת-ממדי היה קרוב (25%), ואחריו מציאות מדומה (23%) ומציאות מדומה (16%). בלוקצ'ין היה הכי פחות אטרקטיבי מבחינתם (4%).

ד״ר ויויאן מינג, מייסדת מעבדות סוקוס העניקה הרצאה מרתקת על התקדמות הטכנולוגיה. לטענתה עלינו להתייחס ל- AI כעוד כלי ולא כמשהו שיחליף את האדם. לא משנה כמה הוא מתוחכם, מבחינתה הוא רק חלק מסט כלים קריאטייבים לחקור את העולם. מי שיש לו את הכוח לשנות את העולם ולבוא עם תפיסות יצירתיות זה רק האדם.

 

איזה סוג כישורים או תכונות טיפחת בקריירה שלך שהתגלו כחסיני עתיד?

התשובה המובילה היתה הסתגלות (19%) אחריה בציון זהה היו אמפתיה וסקרנות (16%).  כולם מסכימים ששינוי זה הדבר הקבוע היחיד. בתור סיפור מובא סיפורה של ליין בראונשטיין, מייסדת ״פייק לאב״ שאומרת שאין תחום שהיא לא עבדה בו מטלוויזיה, עיתונות, משחקים, מיתוג בכולם הכי משמעותי היה לא להקשר לרעיונות וישר לשנות ולמצוא רעיון אחר, ללא שום פחד. זה המשיך גם ליכולת לשנות בשניה וללא פחד קריירה.

 

מה המכשול הכי גדול המפריע ליצירתיות שלך עכשיו?  

אנשים יצירתיים מרגישים שהם נמתחים בין תקציבים ולוחות זמנים. מבחינתם הדבר שהכי מפריע ליצירתיות שלהם הוא אילוצי תקציב (24%), הבא בתור זה כמות רבה מדי של פרוייקטים במקביל (20%) ולבסוף חוסר בזמן (19%). לקוחות בעייתים הם אחרוני הרשימה (10%).

 

מה יהיה הגורם הכי משפיע על העבודה שלך: יותר זמן, כסף או השפעה?

פה הרב בחרו בכסף (37%) אבל במקום השני בחרו בזמן (32%) ובשלישי בהשפעה (31%).  על כסף צוטט פול וונג מ-Glassdoor שאמר שהכי חשוב ללמוד לנהל משא ומתן. יכולת זו מורכבת גם ממחקר כמה, מי, היכן ומה הצורך לקבל משכורת כזו או אחרת. לגבי זמן והשפעה טוענת טינה אסמייקר, מאמנת יצירתיות שזמן זה משהו שאנו חייבים ליצור לעצמנו, משום שגם אם נוסיף זמן ליממה תמיד נצליח למלא אותו בעוד משימות To-Do. על השפעה היא אומרת שחשוב לעצור ולחשוב על מה אנו רוצים להשפיע ואיך כי אלו בעצם דברים שיעזרו להגדיר לעצמנו את הייעוד שלנו ואיזו עבודה אנו רוצים לעשות.

 

לדעתך, מה הכי מונע ממישהו להכנס לעולומות היצירתיות כיום?

העלויות הגבוהות של השכלה אקדמית, היעדר קשרים מקצועיים, יותר מדי תחרות, לא מספיק הזדמנויות עבודה רלוונטיות. אלו צוטטו על ידי הקהילה כחסמים לתחום הקריאייטיב היום. אבל הכי היה השכר הנמוך בסוף הלימודים (26%).

ציטוט מעניין שמובא בהמשך הסקר הוא של מיטץ׳ גולדשטיין, עוזר פרופסור במכון רוצ׳סטר לטכנולוגיה שאומר שאחת הבעיות בארה״ב בהקשר לתשלום הנמוך יצירת אוכלוסיה מאד מסויימת שעובדת בתחום הקריאטייב. לטענתו, מי שיכול בסופו של דבר לעבוד במקצועות כאלו הם אנשים שיש להם מקור הכנסה אחר לתשלום עבור החשבונות השוטפים, דוגמת הורים מממנים או יכולות נוספות להתפרנס. דבר זה מביא להעסקה מאד מסויימת של אנשים ולמידור אוכלוסיות שלמות שלא יכולות להרשות לעצמן להתקיים על משכורות מינימום ולעבוד בעוד עבודות להשלמת הכנסה. 

 

כיצד את.ה עוקב.ת אחר טרנדים ושינויים בתחום?

בעזרת רשתות חברתיות היתה התשובה המובילה (71%), אח״כ בעיתונות ובפרסומים שונים (63%), חברים וקולגות (57%), וידאו ביו טיוב (45%), כנסים ואירועים של התעשיה (38%) ופודקסטים (35%). כולם ממליצים לנהוג בסבלנות בחיפוש האיזון הנכון בין עבודה להשראה.

עד כאן הסקר. כל מה שהופיע פה נלקח ממה שהופיע בכנס. מפה תורנו, שלי ושלכם. העתיד טמון בתשובות שאנו נענה תענו על השאלות. רמז: אין תשובה נכונה. מוזמנים להתחיל לענות.

שלכם בעיצובית מדוברת,
מינה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

דילוג לתוכן