אנשי עסקים צריכים לחשוב כמו מעצבים

אנחנו מכירים חשיבה עסקית, חשיבה יצירתית, חדשנית אבל חשיבה עיצובית תמיד נתפסה כמשהו רק של מעצבים. אז זהו שכבר מזמן לא. חשיבה עיצובית הפכה למתודולוגיה סדורה, המאפשרת לאנשים שאינם מעולם העיצוב לחשוב ולעבוד כמעצבים. היא קיבלה לגיטמציה כגורם אסטרטגי היכול להשפיע על שירותים, תהליכים ומערכות בדרך עמוקה ביותר. אז מהי חשיבה עיצובית, כיצד התפתחה ואיך מביאים אנשי עסקים לחשוב כמעצבים? פוסט ראשון.

 

מה זו חשיבה עיצובית?

חשיבה עיצובית היא תהליך חשיבה יצירתי המשתמש במתודולוגיה מעולם העיצוב בעולמות אחרים – עסקיים, חברתיים וכדומה. היא מתאמת בין צרכים אנושיים, טכנולוגיה ואסטרטגיה עסקית על מנת לפתור בעיות סבוכות. זהו תהליך חשיבה אשר עוזר לפתח רעיונות, לפתור בעיות מורכבות, ולייצר ערך ללקוח, הכל מנקודת מבט של האדם המצוי במרכז. החשיבה העיצובית קיימת כבר מספר שנים. לאחרונה תפסה תאוצה והפכה למתודולוגיה סדורה, הנלמדת באקדמיה ובמקומות נוספים מלבד עולמות העיצוב. עובדה זו איפשרה לאנשים שאינם מעולם העיצוב לחשוב ולעבוד כמו מעצבים. ברגע שעוד אנשים הפכו למשתמשים ומאמינים בשיטה, ובמיוחד אנשים מזירת העסקים, היא הפכה לתנועה שמובילה שינוי.

 

מה ההבדל בין חשיבה עיצובית לחשיבה עסקית?

החשיבה העיצובית מבוססת על מספר מאפיינים השונים מהחשיבה העסקית. מאפיינים אלו מאפשרים גישה וראיה אחרת של הדברים. שני נושאים מדגישים את ההבדל בין החשיבה העיצובית לחשיבה העסקית בצורה משמעותית:

1. בגישה לפתור בעיה – השוני הגדול ביותר בין תפיסה עסקית רגילה של יועצים אסטרטגיים למעצבים היא בדרך בה הם ניגשים לפתור בעיה. האסטרטגים, אלו שבאים מהתפיסה העסקית, בוחנים אינפורמציה ומודלים מהעבר, משלבים בהם המון נתונים, ומהם מסיקים כיצד לפתור בעיות בעתיד.
המעצבים מתעסקים יותר בהווה ובעתיד. אנו, המעצבים, מנסים להבין מה מרגיש כעת אותו אדם שצריך לפתור בעיה, מה באמת מפריע לו. זוהי גישה דינמית להבנת הצרכים. במקביל אנו מנסים לדמיין עתיד טוב יותר על ידי הצעת פתרונות מגוונים – ״מה אם?״ (What if…). לצד העלאת הפתרונות אנחנו בוחנים אותם במבחן המעשה. אנו יוצרים אבי טיפוס פשוטים ומהירים לבדיקה ומשכללים אותם כל הזמן.

2. בתפיסה המחזירה את האדם למרכז – למרות שנדמה שכולם מתחשבים בגורם האנושי קיים שוני מהותי בתפיסה. חשיבה עיצובית היא צורת עבודה המאפשרת יצירת קבוצות חשיבה אינטמיות יותר בין אנשים. היא עוזרת לנו לבטל את המורכבות והרעש ולחזור לבסיס. אנו חוזרים לצרכים אנושיים ולבעיות אנושיות. בסופו של דבר אנו חוזרים לאנשים. לא ל״לקוח״ לא ל״משתמש סופי״ – לבן אדם. זו גישה דינמית להבנת הצרכים. ברגע שאנו באמת שמענו והבנו את האנשים, עבורם אנו מעצבים, קל לנו יותר להפוך את התחושה שלמדנו לפתרונות חדשים ומשפיעים.

 

למי מתאימה החשיבה העיצובית?

From the book: "Design Thinking for Strategic Innovation" by Idris Mootee
From the book: "Design Thinking for Strategic Innovation" by Idris Mootee
 

חשיבה זו מתאימה לכל אדם סקרן מספיק, פתוח והמעוניין בייצור שינוי. אם אתם בעלי עסק, החשיבה העיצובית יכולה לעזור לכם להיות יותר חדשניים, ליצור בידול בין מותגים או לצאת עם מוצר או שירות חדש מהר יותר לשוק. אם אתם ארגון חברתי חשיבה עיצובית יכולה לעזור לכם לפתח פתרונות טובים יותר לבעיות חברתיות. הייחוד בחשיבה עיצובית שהיא חוצה גבולות מגזר, עסקים וחברה.

 

מתי נולד הביטוי ״חשיבה עיצובית״?

המושג חשיבה עיצובית הופיע לראשונה בשנת 1969 בספר The science of the Artificial של נובל לורט והרבט סימון. פתאום דיברו על עיצוב כתהליך ולא כמוצר. בשנת 1992 ריצארד בוכמן כתב את המאמר “Wicked Problems in Design thinking” והציע להשתמש בעיצוב כדי לפתור בעיות ואתגרים מרושעים ויוצאי דופן.

דיוויד קלי ממייסדי חברת העיצוב IDEO – חברת הייעוץ המובילה לחדשנות הפך את המושג Design thinking למה שאנו מכירים כיום, כשטים בראון שותפו בחברה שותף מלא מרץ בהפצת התורה.  

ממעצבים להוגי עיצוב

פרסומים של דיוויד קלי וטים בראון

https://www.ideo.com/images/uploads/news/pdfs/power_of_design.pdf

 

דיוויד קלי, אותו בחור שזה עתה הזכרתי, בחור רזה עם קרחת, שפם גראוצ’ו מרקס, מראה חביב, אחד שמגדירים אותו כמישהו מהחבובות עם מוח של גאון, היה זה שאחראי למהפך. מהפך שהשפיע על מעצבים בפרט ועל העולם ככלל (כבר ב-2003).

דיוויד קלי, האיש שהמציא את העכבר של אפל, הפך אותנו המעצבים להוגי עיצוב (Design Thinkers). למעשה אפשר להגדיר זאת כמיתוג החזק ביותר שנעשה עבור מעצבים. ולמה? לראשונה מעצבים התחילו לקבל תמורה כספית עבור התהליך אותו הובילו, תהליך בו למעשה נוצרו הרעיונות המקוריים (!) ולא רק עבור המוצר הסופי.

עד אותו זמן היו מתווכחים עם מעצבים ואומרים להם שאין צורך לשלם להם על החלקים הראשונים של פעולת העיצוב כי החברה/ האסטרטג/ חברת הייעוץ/ הקופירייטר עושים זאת. ״לכם נותר לעשות “רק” את העיצוב, כלומר את שלב יישום הפרוייקט״, נהגו לומר. מאותו רגע (2003) הבינו שמעצבים הם לא רק אנשים שמעצבים כסא, חוברת או מוצר. מעצבים הם מומחים במתודולוגיה של חשיבה יצירתית. הם אחראים על תהליך היצירה כולה – על המחקר ועל העיצוב.

בדרך שעבדו פעם נהוג היה שהמחקר יענה על שאלות, והעיצוב ייצור פתרון אסתטי. כיום, בעבודה עם חשיבה עיצובית נוצרת משמעות מתוך המחקר ותוך כדי העיצוב. אנו לא עוצרים וחושבים מה יהיה הפתרון. אנו מתחילים לשאול שאלות נכונות שמתוכם צצים הצרכים האמיתיים ומשם נולדים הרעיונות.

 

איך מביאים אנשי עסקים לחשוב כמעצבים ומעצבים לחשוב כאנשי עסקים?

אנשי עסקים צריכים לחשוב כמעצבים

 

בשלב זה הקים דיוויד קלי את הבית ספר לעיצוב d.school. הרעיון: הפיכת הסטודנטים של סטנפורד לחושבים יצירתיים. דיוויד טען שלאירופה יתרון רציני בהיסטוריה ובתרבות של  לימודי תולדות האומנות. משהו שאף פעם האמריקאים לא יצליחו להתחרות בו. לכן, דרך אגב לימודי עיצוב באירופה הם חלק מלימודי האומנויות. עם זאת הוסיף כי  לארה״ב יתרון אחר – ״מיגוון״ (Diversity). תוסיפו לזה מתודולוגיה חשיבה עיצובית והרי לכם קלף מנצח.

דיוויד קלי ניסה לקשור את העיצוב לעסקים כי האמין כי כך ניתן להשפיע הרבה יותר. יחד עם אוניברסיטת סטנפורד החל להכשיר סטודנטים למנהל עסקים, משפטים, חינוך, רפואה והנדסה בתהליכים קריאטיביים. כבר אז, ועוד יותר בשנים האחרונות, אוניברסיטאות ברחבי העולם פיתחו מסלולים, ואפילו ניתן לומר סוג של אובססיה, לשיתוף פעולה חוצה-תחומי בשילוב מתודולוגיות חשיבה עיצובית.

מי שכיום מוביל בזירה האקדמית את החשיבה העיצובית הוא פרופ’ רוג’ר מרטין, דיקאן בית הספר רוטמן למינהל עסקים באוניברסיטת טורונטו הקנדית, הקורא לכל אנשי העסקים ללמוד לחשוב כמעצבים. לא רק לשתף אתם פעולה. צפו בו מסביר את הסיבה בסרטון קצר זה.

 

חשיבה עיצובית – הסרט

בעקבות הבאזז הגדול ביישום המתודולוגיה של החשיבה העיצובית בארגונים ובחברות עסקיות נוצר הסרט Design thinking. בסרט מראיינים אנשי מפתח מעולם העיצוב כמו דייוויד קלי וטים בראון מחברת IDEO, פרופ’ רוג’ר מרטין, דיקאן בית הספר רוטמן למינהל עסקים באוניברסיטת טורונטו הקנדית, אלכסנדר אוסטרווילדר ואפילו גדי עמית- מעצב תעשייתי ישראלי שאומר שאם פתאום קוראים לנו Design thinker – האם זה אומר שעד כה לא חשבנו? בסרט כלכלנים, אנשי עסקים, אנשי אקדמיה ומעצבים בכירים, מסבירים מה זו חשיבה עיצובית ואיך היא אמורה לעזור בפתירת בעיות כלל עולמיות סבוכות.

 

מחשבה אחרונה ודי

חשיבה עיצובית כתהליך

 

כותרת גדולה בעיתון Fortune: ״יבמ מגלה את החשיבה העיצובית. ענקית המחשבים המבוגרת יבמ תעסיק 1,100 מעצבים עד סוף השנה. המטרה: להצית מחדש את הצמיחה.״

״אף אחד עוד לא פוטר מפני שבחר לקנות מערכת של IBM במקום את המתחרה שלה” נהגו לומר פעם. במילים אחרות לבחור ביבמ זה היה לבחור בטוח. גם אם משהו יקרה תמיד תוכל לומר ״בחרתי בהכי בטוח, זה לא אני אשם!״

העובדה כי יבמ מאמצת את החשיבה העיצובית כאסטרטגיה לצמיחה, משמעותה כי זה רק ענין של זמן עד שחברות קטנות יותר יעשו כמוה והחשיבה העיצובית תהפוך לנפוצה. לפני שתפספסו את הרכבת כדי שתתחילו לנסות ולהשתמש בכלים מהחשיבה העיצובית עליהם תוכלו לקרוא כאן. כי זה רק ענין של זמן עד שיבוא היום ויאמרו: ״אף אחד לא פוטר כי בחר בחשיבה עיצובית כאסטרטגיה״ !

פוסטים המשך על חשיבה עיצובית כאן וכאן.

4 Responses

  1. מפתחת בימים אלה סדנאות לפיתוח חשיבה יצירתית ועיצובית ומתמוגגת מהפוסטים הסדורים והאינטיליגנטיים שלך בבלוג! תודה מינה יקרה וחכמה. געגועים לשנים הפוך

    1. תודה רבה יקרתי. איזה כיף שחוזרים לדברים הטובים. ועוד יותר להיות יקרה וחכמה בו זמנית 🙂 בהצלחה ודברי איתי אם את צריכה עוד דברים.

  2. מינה נראה לי שרק עכשיו קראתי ת'פוסט הזה , הוא מהמם, מרתק, כ"כ מדבר, ממש קול קורא לאנשים שיהיו קשובים ופתוחים לתהליך העיצובי. לא ידעתי שדייויד קלי טבע את המושג חשיבה עיצובית ואפילו לא ידעתי, או לא זכרתי שהוא הגה את העכבר, אח, מרגישה כזו בורה 🙂
    הלוואי שהגישה הזו תתפשט עוד ועוד במחוזותינו, ואפגוש עוד ועוד פרוייקטים מבוססי חשיבה עיצובית 🙂

    1. כן. זו שיטה נפלאה שהרבה מבלבלים בינה לבין עיצוב. היא בסיס להמון המון צורות התנהלות ולצערי הרבה לא טורחים לעצור ולקרוא משום שחושבים שזה מתייחס רק למעצבים. שמחה שאהבת. תודה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

דילוג לתוכן