התיישבתי כולי אושר לכתוב על עיצוב. רציתי להשמע חכמה, שנונה, שופעת ציטוטים, דוגמאות ומאמרים מכל הספרים שניצבים מאחורי, מצדדיי ומאחוריי אך נתקעתי. לא האמנתי שזה יכול להיות כל כך מסובך. אני מעצבת. אני חיה עיצוב. אני מאמינה בכוח העיצוב. אני מיישמת ועובדת עם כלים של חשיבה עיצובית (הערה לעצמי: עוד מילה אחת עם ״עיצוב״ וזה כבר לא ישמע כל כך מעוצב). כמה מסובך זה יכול להיות?

נו, תכתבי כבר. את לא חייבת לכתוב ישר על הכול

ספרים על עיצוב וחשיבה עיצובית.
ספרים על עיצוב וחשיבה עיצובית מהספריה שלי.
 

תכתבי. אמרתי לעצמי. ליתר בטחון פרסתי סביבי עוד כמה (הרבה) ספרים, כוס קפה (כמובן), פתחתי מספר נוסף של אתרים (סוג של וידויי מחקר), ונתתי לקובץ שם: ״פוסט על עיצוב וחשיבה עיצובית״. כתבתי 4 עמודים מלאים. זה שיעמם אותי. לא בגלל שזה באמת משעמם. זה פשוט לא ריגש כמו שאני יודעת שזה יכול. זה לא הצליח להעביר את הכוח, את האמונה ואת התשוקה שיש לי לעיצוב. זה היה רדבול בלי כנפיים. עוד מתודולוגיה או עוד מודל עסקי, שכבודו במקומו מונח, אך כבר אינו מרגש.
זה היה לפני שבועיים.

 

הגדרת ״עיצוב״ דומה למשפט של ברנארד שואו על ארה"ב ובריטניה

ציטוט של ברנארד שואו

 

ג׳ורג׳ ברנארד שואו אמר: ״ארצות הברית ובריטניה הן שתי מדינות המחולקות על ידי שפה משותפת.״ עולם העיצוב זה המון שמות למתודולוגיה זהה. כולם משתמשים באותם מילים ואלמנטים הזהים במהות אך עם שם ומראה אחר. כל אחד בוחר את מילותיו לפי צרכיו, תחומו או רצונו להיות מקורי.

עד עכשיו אני לא בטוחה היכן להתחיל. מצאתי אלפי הגדרות, שמות והסברים. עיצוב הפך יומיומי. כולם הרי מעצבים. עיצוב מצוי בכל מקום, בבית, ברחוב, בעבודה, על כל חפץ ואפילו על הגוף. משהו שקוף שמזמן לא עצרתי להגדיר מהו. לא ממש בדקתי אם ההגדרה השתנתה מאז שהתחלתי את לימודי העיצוב. פשוט עבדתי כמעצבת והגדרתי את התהליך בו אני עוסקת.

דבר נוסף קרה למילה ״עיצוב״. המילה עצמה משדרת כל כך הרבה עוצמה שתחומים רבים רצו לאמץ אותה. היה לה כוח כמו למילים פסיכולוגיה, אסטרטגיה, מנהיגות ותקשורת. זה מוסבר מאד יפה בספר ישן של ריצארד פארסון "The Power of Design״.

 

אז מה זה בעצם עיצוב?

״עיצוב הוא תכנון של מוצר או של מערכת מוצרים, העונה על קריטריונים רבים כגון מראה חזותי, פונקציונאליות, מחיר ועוד מאפיינים. החפץ המעוצב, בניגוד ליצירת אמנות, צריך לענות על צרכיו של לקוח/ות מסויימים. העיצוב שואף לשלב בין מסרים פסיכולוגיים, חברתיים ואסתטיים, לבין האמצעים בהם אנו משתמשים יום יום, הדורשים הבנה הנדסית וידע טכני.״ ויקיפדיה.

הגדרה זו בעצם אומרת שכל עיצוב מתייחס למוצרים. תפיסה בעייתית כי היא תואמת את הדימוי התעשייתי הנצחי של העיצוב. העולם התפתח ואינו דומה לזה של תקופת המהפכה התעשייתית לכן גם העיצוב היה צריך להמציא עצמו.

בודקת עם כמה מגדולי המעצבים.

הזוג צ׳רלס וריי איימס, היו מהמעצבים האמריקאים, שהשפיעו על האדריכלות ועיצוב הרהיטים המודרני. היתה זו תקופה בה החברה האמריקאית הפכה להיות מבוססת על רעיונות ותקשורת, במקום על ייצור ותעשייה. בהתאם לשינוי החברתי השתנתה הגדרת ה״עיצוב״.

בראיון על ״מה זה עיצוב״ אומר צ׳רלס איימס: ״עיצוב הוא תוכנית לארגון אלמנטים על מנת להשיג מטרה מסויימת. עיצוב זה ביטוי של אומנות. הייתי אומר שזה ביטוי של יעד. אם זה טוב מספיק זה יכול להישפט בעתיד כאומנות. לעיצוב אין גבולות כשם שלבעיות אין גבולות.״ (תרגום חופשי שלי מתוך ראיון שלם שניתן לשמוע אותו בלינק הזה).

צארלס איימס

הצילום מהאתר: https://www.eamesoffice.com/the-work

 

סול באס, מעצב גרפי המזוהה עם הפוסטרים והפתיחים שעשה לסרטים של אלפרד היצ׳קוק, בילי ויילדר, סטנלי קובריק ועוד, מגדיר עיצוב במשפט הידוע: ״עיצוב זו חשיבה ההופכת לנראית״ (באנגלית זה נשמע יותר טוב).
סול באס

הצילום מהאתר: https://www.saulbassposterarchive.com

 

מילטון גלייזר, נחשב למעצב הגרפי החשוב והמשפיע ביותר ב־60 השנים האחרונות, אחראי על עשרות שערי מאגזינים, ממציא הלוגו I Love NY, שם דגש על תקשורת. גלייזר מאמין שעיצוב עוסק בשכנוע ואומר: ״לעצב זה לתקשר בצורה ברורה בכל דרך שאתה יכול לשלוט ולהתמחות.״
מילטון גלזר

הצילום מהאתר: https://archive.gdusa.com/issue_2013/january/most-influential-designer-past.php

 

סטיב ג׳ובס. האיש המזוהה עם חברה מבוססת עיצוב, עם מותג מעבר למוצרים, לא מתייחס למוצר עצמו אלא לאינטראקציה שלו עם המשתמש ואומר: ״עיצוב זה לא רק איך זה נראה או מרגיש. עיצוב זה איך זה עובד״.
סטיב גובס

הצילום מהאתר: (https://en.wikipedia.org/wiki/Steve_Jobs_(book

 

דיוויד קלי, ממקימי IDEO, גורו עיצוב והאיש שהפך את המעצבים ממעצבי מוצר להוגי עיצוב, מגדיר עיצוב: ״כוונת העיצוב להשאיר אימפקט על העולם ולא לעצב פודיום או שולחן״.
דיוויד קלי

הצילום מהאתר:https://www.inma.org/blogs/world-congress/post.cfm/what-does-the-man-who-helped-create-the-first-apple-mouse-have-to-say-about-media-innovation 

 

האם עיצוב יוצר שינוי או עובר שינוי?

במחצית השנייה של המאה ה-20 העיצוב הפך לכלי של תרבות הצריכה. רב האנשים דיברו על עיצוב כעיצוב מוצרים כי רובם נתקלים בתחומים המוגדרים סביב החפצים שהם עוסקים בהם או דרך השימוש בהם. היה זה לדוגמה עיצוב אדריכלי, עיצוב גרפי, עיצוב דיגיטלי, עיצוב אופנה, עיצוב פנים, עיצוב סביבתי, ועיצוב תעשייתי וכדומה.

במאה הנוכחית עיצוב הפך למשהו הרבה יותר גדול. מי שהחל בהובלת הכיוון היא חברת IDEO, ובראשה המנכ״ל טים בראון שקרא לכל המעצבים לחשוב בגדול. מבחינתו לחשוב על עיצוב רק כעל עיצוב מוצרים יהיה להחמיץ יכולת השפעה עצומה של שימוש במתולוגיות ובכוח של העיצוב לשינוי מערכות ושירותים.

אם כך, ניתן לומר כי עיצוב זה תהליך לשיפור העולם סביבנו תוך התאמה לצרכים אנושיים. לפעמים אנחנו משפרים את מה שקיים, לפעמים מפשטים אותו ולפעמים ממציאים אותו מחדש. בכל מקרה עולם העיצוב הולך ומשתנה כשם שכל עולמנו משתנה. אשמח לשמוע כיצד אתם הייתם מגדירים עיצוב, ומה לדעתכם גבולות ההשפעה שלו.

4 Responses

  1. יקירתי, תודה
    הרחבת לי את היריעה, ונתת לי חומר למחשבה ומנעד רעיוני לכתיבה
    מקווה שאגיע לכתוב הפוסט הזה עוד במאה הנוכחית
    אודיע

  2. מינה בהחלט פוסט מעניין. מזדהה מאד עם החלק הראשון כי גם אני מעצבת. חיה ונושמת עיצוב מאמינה בעיצוב אבל אם היית שואלת אותי מה זה עיצוב גם לי לא היה קל. בסופו של דבר אהבתי את ההגדרה שנתת בסוף הפוסט. קולעת מאד.

    1. אני לגמרי חושבת כך הבעיה היחידה שההגדרה: עיצוב זה תהליך לשיפור העולם סביבנו תוך התאמה לצרכים אנושיים קצת גדולה מדי ושונה מהצפוי לרב האנשים. תודה אביבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

דילוג לתוכן