רחם מלאכותית, השקיית עצים, אלגוריתם של נוף ואדריכל נפגשים לסדרת הרצאות
בשבוע העיצוב ההולנדי מתקיימים עשרות אירועים לצד התערוכות. אחת הפעילויות היא סדרת הרצאות סביב נושא מסויים. מספר מציגים עולים לבמה ומשתפים את הקהל בחשיבה ובתוצרי הפרוייקטים שלהם ואחר כך מתנהל דיון עם שאלות של הקהל. ניתן לבחור איזה נושא ואיזה יום רוכשים כרטיס להרצאות. מקבץ זה הוא אחד הימים שהייתי בהרצאות סביב עיצוב חברה.
Moderator: Kimberly Bradley | editor at nomad
קימברלי ברדלי היא עורכת ב- nomad. פירוש המילה – נווד. לפי תפיסתם בסופו של דבר כולנו נוודים בעולם. עם תפיסה זו זהו מגזין בינלאומי המקדם נושאים הנוגעים לאיכות חיים, קיימות וחברה. המגזין מושך אליו גישות חשיבה מגוונות של אנשי חזון ויצירה, חלוצים אקולוגיים, אמנים, סופרים, אדריכלים, יזמים ומעצבים מרחבי העולם וכותב על הגישות שלהם מתוך חיפוש נקודת מבט חדשה לעיצוב חיינו. נקודת מבט שיהיה בה ערך. לכן כשקימברלי נתבקשה לבחור פרוייקטים מעוררי השראה בתחום החברתי בחרה בפרוייקטים הבאים. כולם לדון בשאלה:
כיצד מעצבים יכולים לשנות אספקטים שונים של החברה בתחומים שונים? כיצד אמהות יכולה להיות אחרת? כיצד אדריכלות יכולה לשרת טוב יותר אנשים ולהיות יותר מקיימת?
Julian Schubert | Architect at Something Fantastic
ג׳וליאן סיפר כיצד משרד האדריכלים שלו מבוסס על תפיסה שאדריכלות מושפעת מכל דבר ומשפיעה על כל דבר. כפרוייקטים לדוגמה הוא סיפר על 2 פרוייקטים: אורבניות מכלילה והשקיית עצים ברומא.
לאורבניות מכלילה המוטו של משרדם מבוסס על דבריו של אדולף נטליני (סופר סטודיו) משנת 1971:
אם עיצוב הוא רק תמריץ לצרוך, אז עלינו לדחות עיצוב;
אם ארכיטקטורה היא רק קודיפיקציה של מודלים בורגניים של בעלות והחברה, אז עלינו לדחות אדריכלות;
אם אדריכלות ותכנון ערים הם רק פורמליזציה של ההווה, וחלוקות חברתיות לא צודקות, אז אנחנו חייבים
לדחות את תכנון העיר ועריו.
עד שכל פעילויות העיצוב מכוונות לקראת מתן מענה לצרכים ראשוניים.
עד אז העיצוב חייב להיעלם. אנחנו יכולים לחיות בלי אדריכלות”.
לפרוייקט השקיית העצים ברומא הוא פרס תהליך מחקרי שעקב אחר השימוש במזרקות המיים שפזורות בעיר לעומת העובדה שכל העצים שמפוזרים בתוך אדניות יבשים לחלוטין. מחקר זה גרר פרוייקט חברתי ששם מזלפים או סתם ג׳ריקנים של מיים וביקש ממי שעובר בסביבה להשקות את העץ הקרוב. ההענות היתה מדהימה והפכה לפרוייקט חברתי משתף ועל הדרך נפתרה בעייה זו.
Lisa Mandemaker | Speculative designer
ליסה מנדמייקר היא מעצבת חברתית המתמחה בעיצוב ספקולטיבי. על ידי יצירת נרטיבים (עתידיים) באמצעות חפצים מעוצבים, היא משתמשת בעיצוב כצורת סיפור כדי לאתגר הנחות, לשאול ולרגש. הפרוייקט האחרון שלה עוסק בטכנולוגיות רבייה מתפתחות כגון רחם מלאכותית.
היא פונה לקהל ומבקשת מאיתנו לדמיין שאנו בשנת 2050 ורחם מלאכותית מסוגלת לשאת הריון שלם עד כדי לידה. היא ממשיכה להוביל אותנו בסיפור –אנשים נולדים מרחם מלאכותית ורבים מדווחים שהם מרגישים חיבור חזק לאותה רחם שבה גדלו ואפילו יש להם זכרונות ממנה. וכך, ביום ההולדת ה-18 שלהם הם מקבלים הזמנה לבקר בסוג של אנדרטה שעשויה מחלק מאותה רחם מלאכותית. הביקור במקום שכזה – באנדרטאות רחם – מאפשר להם מקום לחזור אליו וכך הם יוצרים קשר משמעותי עם המכונות שהעניקו להם חיים. מדע בדיוני? אולי. כרגע בכמה מקומות בעולם כבר עובדים על כך.
Sofia Lorenzo | Designer at XA Archive
סופיה דיברה על נוף אלגוריתמי – צילומי גוגל הוזנו לתוך אלוגריתם בנסיון לראות מה הוא יבין מזה וכיצד יגיב לטבע ללא הטיות אנושיות והתוצאות שהתקבלו נראו כאומנות לכל דבר.
Bas van Dam | Founder & CEO of Being
Being היא חברה המפתחת נדל”ן בר קיימא המבוסס על נקודת מבט של המשתמש הסופי תוך כיבוד הסביבה הטבעית. מטרתם ליצור ערכים בני קיימא בנדל”ן כשהחזון שלהם להעלות את איכות החיים, ליצור חברה מכילה ובת קיימא חברתית.
אם הם היו בארץ כנראה היינו מתייחסים אליהם כגרין ווש אבל בהולנד החברה עשתה פריצת דרך מדהימה בגישה המקיימת שלה והפרוייקט האחרון הוא בנין באמצע Stripe S עם צמחיה שאחראית על הפחתת פליטות בכל מרפסת וקיר.
בהרצאה בס מסביר כיצד הם מגדירים את אבני היסוד שלהם כחברה: מהו עיצוב, מהי חברה ומהי חברה מקיימת. אני חייבת לציין שלעומת האחרים, לא רק שהוא היה הכי פרקטי להיום, הוא גם היחיד שפרס אני מאמין לפיו מעצבים חייבים להשפיע חברתית על המציאות היום ויצא בקריאה ברורה אליהם לבוא ולתפוס מקום משמעותי יותר בפתירת בעיות.
פאנל של כל הנוכחים לגבי ההגדרות כיום של עיצוב, חברה וקיימות
