איך נראית תערוכה הבנויה מאוסף עיצוב שחובר לאמנות?

באתר התערוכה מצויין כי ״אוסף אדלקורט נולד באיינדהובן ממעורבות עם סטודנטים, מרצים וחברים, ונראה שהוא מציג בצורה מושלמת את העידן שבו הוא נאסף. הפחד וחוסר הוודאות שמגיעים עם סוף המאה קיבלו אישור והוחמרו על ידי אירועי ה-11 בספטמבר… על רקע זה, חלקי העיצוב בספר מדברים על הסתרה ומיסוך, על התעללות בבעלי חיים ווירוסים, על ניהיליזם ועודף, על בדידות ויחד ועל העבר המחובר לעתיד. באותה תקופה, הרעיון של עיצוב זוהר הפך לבלתי מתקבל על הדעת והתפתח להיות דיסציפלינה אוטונומית הממוקמת קרוב יותר לאמנות… אלמנטים רבים תואמים לתנועת Arts & Crafts במחצית השנייה של המאה ה-19, שחיפשה גם היא חוויה משולבת יותר בין שני התחומים, המוקדשת להתערבות האדם בתהליך…״

ואומרת אדלקורט: ״האקדמיה לעיצוב איינדהובן הפכה לבית ספר אמיתי ותמשיך לעשות זאת כאשר בוגרים לשעבר מלמדים דורות חדשים ושואלים שאלות חדשות יותר. הפיכת העיר למעגל של גיוון. העברת קולקציית העיצוב שלי הייתה תהליך יפהפה ומלא תובנות במשך שנתיים מגיפה והעשיר אותי עוד יותר בהבנה גדולה יותר של זמננו, של חברה משתנה, ועומק הרגשות שלי״.