המדליות של סבא ראובן – סטוריטלינג חזותי
2014. אני חוזרת מפולין כהורה מלווה ונתקפת תחושת תיעוד מטורפת. אלבום של 700 עמודים מעוצב עם פירוט של כל מקום, היסטוריה, מסלול וסיפור מהמסע לפולין. אפשר לצפות בו כאן.
שנה אחר כך אני נוברת בקופסת התמונות השחורה של אמי, כותבת ספר, מתעדת זכרונות אישיים וכותבת ספר. אמי משוחררת מהיותה צמח ביום בו הספר יורד לדפוס (כאן).
קצת אחר כך, בתנועת החיפוש והחקירה אני מצלמת את דודי מתאר סיפורים משפחתיים לצד חבר משפחה שמשתף אותנו בסיפורי מחנות ריכוז ושואה על קפה ועוגה בסלון שלי. הסרטים נשמרים להם בגיבוי.
שלשום. שלשום מיכל שרגיל הזמינה לבוא ולשמוע את הסיפור שלה ושל עוד מספר בנות בוגרות קורס ״הסיפור בהמשכים״ למפגש זום. בדרך אינטימית, לא מקצועית, כזו שהתאמנו עליה זמן רב, עלו למסך ושיתפו בסיפורים ״קטנים-גדולים״ של חקר הסיפור המשפחתי הפרטי שלהם. היה בזה משהו נעים, משמח, אמיתי. אולי דווקא בגלל החוסר ליטוש. היה בזה משהו מניע. משהו זז בי. יום אחרי כבר חפרתי בלינקים ובתמונות יחד עם בני נדב.
הפוסט הזה הוא רק התחלה. התחלה שמבוססת על דברים וויזואלים שגרמו לי לחקור. וזה לא מקרי. דימוי הוא אחד הקטליזטורים החזקים לסטוריטלינג.
מדליות צצות משום מקום
כל השנים לא ידעתי שסבי השתתף במלחמה. לא הכרתי את הסיפור של אמי. גם לא של אבי. אף אחד לא רצה לדבר אז לא שאלתי. אחר כך נהיה מאוחר מדי. טעם חמוץ של החמצה. לשמחתי דודי שגר בקרבת סבי הקשיב וזכר כל סיפור. יום אחד הוא הראה לנו את המדליות והניירות שהצטרפו אליהן. בתור מעצבת זה היה אוצר. החומר, הבד, הצבעוניות, הנייר העתיק, השפה הטיפוגרפית שאני לא מצליחה לקרוא (כי בזמנו התעקשתי להיות צברית ולא ללמוד רוסית. מזל שאני מבינה לפחות). וכך זה נראה:
מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה, 1941-1945
מדליה שהוענקה לחיילים ואזרחים בגין שירות בצבא האדום או ביחידות בתקופת מלחמת העולם השנייה, מתוקף תקנה של הסובייט העליון, שפורסמה ב-9 במאי 1945, יום חתימת הסכם הכניעה של גרמניה הנאצית. המדליה עוצבה על ידי י. אנדיראנוב ו- י. רומנוב.
המדליה היא עיגול בקוטר 32 מ”מ עשוי פליז. בצד אחד של המדליה מופיע דיוקנו של סטלין במדי מרשל ברית המועצות, כאשר ראשו פונה ימינה. בחלק העליון ישנו כיתוב “מטרתנו היא צודקת” ובחלק התחתון “אנו ניצחנו”. מקורו של הביטוי הזה הוא בנאומו הראשון של סטלין לאומה לאחר פלישת הגרמנים לברית המועצות, אותו הוא נשא ב-3 ביולי 1941. בסיומו של אותו הנאום אמר סטלין: “מטרתנו היא צודקת! אנחנו ננצח!”. בצד השני של המדליה ישנו כיתוב עם שם המדליה : “על הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941-1945 “. בחלק התחתון מוטבע כוכב. המדליה נענדת על סרט פסים (3 פסים שחורים ו2 פסים כתומים).
לינק לאתר רוסי נוחת אצלי במייל
אריה, דודי היקר שראה שאני בתוך זה שלח לי יום אחד לינק. הוא קיבל אותו מחברים של חברים. ״תבדקי את זה. סבא ראובן שם. הרוסים העלו פרוייקט ענק של תיעוד הלוחמים במלחמת העולם השניה, פתחו ארכיונים ומנגישים את זה לציבור. זה ברוסית אבל את תסתדרי״. אז עשיתי קליק.
פרוייקט Memory of the People
לחצתי על הלינק וגיליתי אתר שלם ברוסית. מצאתי את כפתור האנגלית בצירוף גוגל טרנסלייט ובום!
זהו פורטל “זיכרון האנשים” שהוקם בעקבות החלטת ועדת “הניצחון” הרוסית על ידי משרד הבטחון הרוסי ונתמך בצו הנשיאותי ובגזרת הפדרציה הרוסית. המטרה העיקרית של הפרויקט היא לספק גישה למידע המלא ביותר על אותם אנשים שהשתתפו ב״מלחמה הפטריוטית הגדולה בשנים 1941-1945״ הידועה בשם מלחמת העולם השניה. כל זאת באמצעות כלים אינטראקטיביים חדשים ופיתוחם של בנק נתונים.
אם יש לכם קשר לתקופה הזו, או סתם מתוך סקרנות ממליצה לנסות את הלינק של הפרוייקט: https://bit.ly/3t3KPIm
זה סבא שלי - ראובן מיטבסקי
לכל שורה סיפור ומפה
סבא ראובן ומבצע קייב של 1943
באתר קיים כפתור Combat. לחיצה עליו הופכת את כל האינפורמציה לוויזואלית. בצורה אינטראקטיבית ניתן ללחוץ על מקומות במפה ולצפות בנתונים על הקרבות, המקומות הרלוונטים, האנשים שלקחו חלק בהם ועוד.
אחת הדוגמאות במסלול של סבי היה מבצע קייב של 1943:
פעולות לחימה של כוחות האוקראיני הראשון במהלך המלחמה הפטריוטית הגדולה בשנים במטרה לשחרר את קייב מהגרמנים הפשיסטיים 1941-1945.
15 דיביזיות גרמניות הובסו, בירת אוקראינה שוחררה, והוקם בסיס פעולות אסטרטגי באזור. לבסיס זה היה חלק חשוב בלחימה לשחרור הגדה הימנית של אוקראינה. בקרב זה הכוחות הסובייטים נעזרו רבות בארגוני מפלגות מחתרתיים, פרטיזנים והאוכלוסייה המקומית.
לכל מדליה משמעות וסמליות
מדליה על ההצטיינות בקרב
המדליה ניתנה לפי החלטת הסובייט העליון, ב-17 באוקטובר 1938, לחיילים, אזרחי ברית המועצות ואף אזרחים זרים. היא הוענקה על: תעוזה אישית בלחימה שסייעה לביצוע המשימה של היחידה הצבאית אליה משתייך החייל, ולחיילי משמר הגבול על האומץ אישי בעת ההגנה על הגבול של ברית המועצות
המדליה היא עיגול בקוטר 31-32.5 מ”מ (המדליה יוצרה בגדלים שונים לאורך השנים) העשוי מכסף. בצד הקדמי של המדליה מופיע כיתוב עם שם המדליה, בחלק התחתון – רובה מוסין וחרב פרשים בהצלבה, בחלק העליון ישנו כיתוב ברית המועצות (CCCP) באותיות בצבע אדום. בצד האחורי מוטבע מספר סידורי של המדליה. מדליה נענדת על סרט משי אפור עם פסים צהוב בצדדים
עיטור הכוכב האדום
עיטור הכוכב האדום הוענק החל משנת 1930 על פעילות יוצאת דופן למען הגנה על ברית המועצות הן בימי המלחמה והן בימי שלום.
העיטור בעל צורת כוכב עשוי מכסף ומצופה באמייל אדום. במרכז העיטור מודבקת לוחית בצורת פרסה ובה מצויר חייל עם רובה בעמידה התקפית. סביב החייל ישנו כיתוב ברוסית “פועלי כל העולם, התאחדו!”. לרגלי החייל ישנו כיתוב – ברית המועצות (ברוסית: СССР). בתחתית העיטור מצוירים פטיש ומגל – אחד מסמלי ברית המועצות.
בזמן מלחמת העולם השנייה הוא הוענק כ-2,900,000 פעם.
מדליית העוז
המדליה נוצרה לפי החלטת הסובייט העליון ב-17 באוקטובר 1938 והוענקה על אומץ אישי ותעוזה בקרבות עם אויבי ברית המועצות.
במהלך מלחמת העולם השניה הוענקו כ- 4,200,000 בעיקר לחוגרים ולקצינים בדרגות סגן משנה/סגן.
מדליית העוז היא אחת מתוך 3 מדליות ש”שרדו” את התפרקות ברית המועצות. היא חלק מהעיטורים והמדליות של הפדרציה הרוסית.
המדליה היא עיגול בקוטר 37 מ”מ העשוי מכסף. בצד הקדמי של המדליה ישנו כיתוב עם שם המדליה באותיות בצבע אדום, מעל הכיתוב – ציור של שלושה מטוסים, מתחת לכיתוב – ציור של הטנק הכבד T-35. מתחת לטנק כיתוב ברית המועצות (CCCP) באותיות בצבע אדום. בצד האחורי מוטבע מספר סידורי של המדליה.0
סטוריטלינג אחר
המורשת היהודית, הזכרון המשותף שרד בזכות הכוח של מספרי הסיפורים והשיטות השונות שמצאו לגרום לנו לזכור. למשל בטרבלינקה הבטיחו היהודים בינהם לזכור את כל מי שנספה. הם הצליחו לעשות זאת על ידי חיבור שיר ומנגינה מכל שמות היהודים שנרצחו. אחר כך העבירו את זה לכתב.
Storytelling הפכה למילת באזז מזמן. כולם יודעים או לפחות טוענים שהם יודעים ללמד/ לספר/ להוביל אותך הכי טוב לסיפור של עצמך. מעט יודעים באמת לעשות זאת ועוד יותר מעט מבינים שזה הכלי המדהים לשמר את ההיסטוריה שלנו הלאה. לזכור את מי שכבר לא אתנו אך הוא חלק משרשרת ארוכה שממנה באנו. תפקידנו להמשיך את הסיפור, לזכור ולא לשכוח!
שלכם
בעיצובית מדוברת, מלאת סקרנות,
מינה
מחשבה ToGo
המיומנות הזו של סטוריטלינג היא אחד מכישוריו החשובים של כל מעצב. סיפור שמקושר אליו דימוי ישרוד טוב יותר. אריסטו בעצמו אמר שהמוח לא חושב בלי תמונות. אבל סיפור טוב לא מתקיים בלי מחקר טוב. בלי לרדת לעומק המהות, לליבת הנושא, לאיפה הדברים התחילו, מי היו הגיבורים, מה הניע אותם לעשות את מה שעשו, ולמה זה בכלל צריך לעניין אותנו.
המיומנות הזו של לחקור מתוך סקרנות ולהגיע לשורש הסיפור היא אחת התכונות הכי חשובות שירשתי מאמי ושאני רוצה להאמין שהעברתי לילדיי. אתמול בלילה יישמנו אותה. גם אתם יכולים. מצאו תמונה, לינק, שאלה ותעקבו אחריה. תראו שתגיעו למקומות נפלאים.
בדחילו ורחימו פתחתי את הלינק שלך. אח של אמא נעדר מלחמה – הייתכן שאמצא את שמו שם? אני מוצאת בינתיים רק תירוצים למה אני לא יכולה… מינה מינה איזה סיפור!!
ווא יקרתי. לא ידעתי. מקווה בכל ליבי שתמצאי פרטים עליו. את חייבת משהו שמבין טוב רוסית. התרגומים של האתר לאנגלית חלקיים לחלוטין ולא מדוייקים. אני כותבת לך בפרטי. תודה ששיתפת.
תודה מינה…
זה מרתק
מניח שקראת את פרש הברונזה
אם לא
מומלץ בחום
הי זיו. כן זה ממש מרתק. עזבתי את כל העבודות היום (שלקוחות לא ישמעו) וצללתי לתוך ההסטוריה. לא קראתי את הספר הזה. מיד הולכת לתקן את הנושא.