עבודתו של Chun Kwang Young – נייר שהופך למניפסט
אנו נכנסים לחדר חשוך לגמרי שרק חלקים בו מוארים. התקרבות לטקסטורה המסקרנת מגלה עשרות אריזות קטנות משולשות עטופות בניר מודפס וכרוכות כמתנות קטנות. בתערוכה 40 תבליטי נייר עצומים. אלו הם פסליו של האמן Chun Kwang Young.
חבילות האנג׳י - שיא של צבירה נרטיבית
צ׳ון עצמו מגדיר עצמו כאמן האנג׳י. הפסלים שלו עשויים מאריזות קטנות הקרויות חבילות האנג'י. צורתן משולשת והן עטופות בנייר תות, נייר בעבודת יד מסורתית אסייתית, הידוע כעמיד וככזה השורד כ- 1,000 שנים, לכן הוא גם קרוי ״נייר אלף השנים״. צורת העטיפה עצמה היא ההאנג׳י. הנייר של עבודות אלו נלקחו מספרים עתיקים שצ׳ון רכש, פירק, מיחזר ויצר מהם פסלים, מייצבים, תבליטים ועיצובים. הספרים, שעברו בעצמם תהליכים רבים של ייצור נייר, מכירה, קריאה ושימוש עוד קודם לכן, היו גם חפצים שאנשים רבים נגעו בהם. הם היו חפצים שהכילו ידע, מידע ונשמה. היו להם חיים קודמים. דרך ידיו של צ׳ון הם הגיעו מבחינתו לשיא צבירתם – צבירה אומנותית, כזו המכילה את כל הרוחות והנרטיבים.
בהתאם לצורת היצירה, אפשר לקרוא להם לב, פטריה, כדור, עמוד, בניין, קצב וכו', אך כולם הם סוג של "צבירה" – וכך נקראת התערוכה הזו: Aggregation.
עבודותיו של האמן Chun Kwang Young משקפות נושאים סוציו-אקולוגיים שונים הנובעים מחריגות סביבתיות. פסל בצורת וירוס, לב מוגדל הסובל מאוויר מזוהם עם צליל פעימה לא סדיר, פטרייה מעוותת המגודלת בגודל של ארבעה מטרים, כוכב לכת מחוספס ופצוע שנראה כי בני אדם לא יכולו לגור עליו. והכל עשוי נייר.צ
מקורות ההשראה
מקורות השראה משתנים מאמן לאמן. לפעמים הם מחקים דבר מה, לפעמים משהו לא משמעותי מעורר בהם תגובה – שבר זכרון שמהבהב בראשם ולפעמים ההשראה היא תוצר של מחקר ארוך.
אמנות הנייר של צ'ון נולדה באמצע שנות ה-90. אחרי שהיה סטודנט לאמנות בארה״ב וצייר בעיקר ציורים אבסטרקטיים החל לחשוב מה בעצם מייחד אותו מאחרים. הפתרון התגלה בחזרה לשורשים וזכרון של דודו בחנות המסורתית החזיר אותו לגלות מדיום לעבוד ממנו.
״עבור הצייר, הבד אינו חומר, אלא שותף נשגב להתעמת איתו ולשוחח עמו בחירוף נפש. צייר שבחר לסגת מהבד הנשגב ודאי החליט לעלות על דרך אחרת לגמרי של אמנות נסיונית עם סיבות ומניעים ברורים. האנג'י, שצ'ון העלה מזכרונות ילדותו, הוא במבט ראשון החומר האמנותי שלו; עם זאת, ההיסטוריה, הרגש והחיים שחווה הפכו לזרעים של אמנות ניסיונית.״ הוא אומר.
צ'ון קוואנג יאנג נולד בקוריאה, בשנת 1944. בילדותו, המערכת הרפואית הקוריאנית חולקה לבתי חולים בסגנון מערבי ולמרפאות לרפואה מזרחית, שהייתה מנגנון רפואי מסורתי במזרח אסיה שהתאמן בדיקור סיני ובעשבי תיבול מסורתיים. באזורים הכפריים היו יותר תלויים במרפאות מסורתיות מאשר בבתי חולים. המרפאה המזרחית הייתה עבורם לא רק מקום לטיפול רפואי, אלא גם סוג של טיפול פסיכולוגי, מרכז הכפר. אחד הטיפולים המקובלים באותה תקופה היה שימוש בדיקור לטווח קצר, ובתוספת צמחי מרפא להחלמה ארוכת טווח.
צ׳ון זוכר את אחת הסצינות הרגילות במרפאות הצמחים המסורתיות בכפרים, עוד לפני עידן התיעוש. בכל מקום היו סוגים שונים של עשבי מרפא עם ריח חזק, עטופים בהאנג'י, תלויים מהתקרה הנמוכה. רצפת חדר הטיפולים חוממה בתנור שעבד על שריפת עצים וקש, מכוסה בלוחות נייר צבועים בפולי סויה. זכרון זה הפך למדיום העקרי בעבודתו. ייחודו היה בלקחת עולם חומר זה ולשמר את ההסטוריה בדרך אומנותית לדורות הבאים.
חיבור הדדי כ- DNA לריפוי
במשך 30 השנים האחרונות, צ'ון חוקר ומתאמן בנושא של חיבור הדדי של יצורים חיים. באקולוגיה, חיבור הדדי הוא גורם מוחלט להתרבות והישרדות של כל היצורים החיים, כולל בני האדם, ומשמעות הדבר היא דרישה חיונית להבטחת המגוון הגנטי ולשיפור הקיימות בתנאים כמו שינויי אקלים. לכן, מבחינתו חיבור הדדי הוא ה-DNA של הריפוי שמתגבר על הדיכוי והאובדן הנובעים מניתוק חברתי. לתפיסתו שברי זיכרונות כואבים, כמו הרס הטבע עקב פיתוח מונחה טכנולוגיה או תועלת כלכלית, עטופים בנייר צבוע להפליא המועברים לקהל מהווים אמנות ריפוי. נדמה שכל העבודה והזמן העצום שהושקע באריזות הקטנות חוזר כאנרגיה לצופה.
Hanji House - חיבור מיוחד עם האדריכל סטאפנו בוארי
Chun Kwang Young הזמין את האדריכל האיטלקי Stefano Boeri כשותף לפרויקט זה. האדריכל האיטלקי סטפאנו בוארי הוא זה שטבע את המונח ״יער אנכי״ כשהקים את שני מבני המגורים המכוסים צמחייה במילאנו, ליד תחנת הרכבת הגדולה Porta Garibaldi. מאז המונח הפך מילת באז לארכיטקטורה בת-קיימא של ימינו ולייעור עירוני מחדש.
הביתן המיוחד קרוי בשם: Hanji House ורואים אותו מהתעלה הגדולה של ונציה על 4 קודקודי המשולשים שלו.
הביתן עשוי בטכניקת קיפולי נייר קוריאנית מסורתית טנגרם ומהווה בית ודיאלוג לתערוכה של האמן הקוריאני צ׳ון קוואנג יאנג (Chun Kwang Young) בשם Times Reimagined. למרות שהביתן תוכנן למקום המסויים הזה ניתן לקפל אותו, בשל מבנהו המיוחד, ולהעביר אותו למיקום אחר.
טיפוגרפיית הפוסטר עובדת בצורה נפלאה עם אופי התערוכה ומהווה טביעת יד אישית בפרסומים ברחבי העיר
Times Reimagined
הכדור האדום מואר בחדר שכולו חשוך ואנו שומעים מוסיקת רקע של פעימות לב. להזכירכם כל פסל כזה עשוי מליוני אריזות האנג׳י וחלקם ממשיכים להיות מפוזרים על הרצפה.
עוד על האמן ועבודתו שגיליתי בחיפושי אחר העבודה המרגשת הזו
מחשבה ToGo
ריפוי יכול להיווצר מאנרגיה שנובעת מהאמנות. הנייר סופג הכל.
שלכם בעיצובית מדוברת,
מינה פורטנוב
לחצו על אחת התמונות וגלו את הסיפור מאחוריה
מינה יקרה
תודה על העושר התרבותי, האמנותי והכללי שאת מעניקה בדרך מרתקת ובלשון רהוטה. העבודות של האמנית הצוענית ושל האמן הדרום-קוריאני ,שהביאנלה של ונציה מזמנת, הן נפלאות בעיני. תודה על המסע הקסום שאת משתפת אותנו בו. מצפה לבאות….
תודה תודה יקרתי. שמחה שמצאת עניין בדברים. עלי הם בטוח השפיעו וקלעת בול ל-2 החזקים.