הביאנלה ה-59 לאמנות בוונציה – תמונות מספרות
מהי הביאנלה בוונציה?
הביאנלה של ונציה (באיטלקית: Biennale di Venezia) היא תערוכת אמנות עכשווית בינלאומית הנערכת בוונציה שבאיטליה מדי שנתיים ומכאן שמה, ביאנלה – דו-שנתי באיטלקית. הביאנלה של ונציה, שנערכה לראשונה ב- 1895 ומאז הפכה יותר ויותר בינלאומית, נחשבת לאחת מהתערוכות החשובות והיוקרתיות ביותר בעולם האמנות. מכל מדינה נבחרים להשתתף בה אמנים אשר יוצרים יצירות אמנות במיוחד לקראתה.
עיקר התצוגה ב- 2 איזורים מרכזיים: הג׳ורדיני והארסנלה. בנוסף יש עשרות תערוכות הפזורות בכל העיר בגלריות, כנסיות וארמונות. אלו קרויים תערוכות לווין.
בנימה אישית
הפעם הראשונה שרגליי דרכו בעיר התעלות, וונציה, היתה ב- 2015. הגענו אליה במסגרת טיול כוכב עם 2 ילדים (7 ו-9) ביום הכי חם בשנה באוגוסט. מלבד התלהבות מכמות היונים בככר סן מרקו והצילומים איתם הבנו כל השאר היה סיוט. הם היו מותשים מדי וידעתי שאם לא נחזור, ומהר, לאגם גארדה היום יסתיים בבכי. חזרנו והחלטתי – לפה אני לא חוזרת.
2017. במסגרת חגיגות אינסופיות של יום הולדת עגול החלטתי להצטרף לסיור אמנות של חגית פלג-רותם בוונציה. חגית מרצה ומדריכה סיורי אמנות ותרבות חזותית ונשמע לי מרתק. העיר, הסיור, חגית, הקבוצה, המזג אוויר – הכל היה מושלם ומרתק וממלא להרבה חודשים קדימה. עוד אכתוב פעם על הביאנלה ההיא. אחרי הקורונה ידעתי שאני חוזרת.
מאי 2022 – הביאנלה ה-59 לאמנות בוונציה. שוב בסיור של חגית. הפעם עם נדב, בני הצעיר שסיים את שירותו הצבאי הקרבי. הצעתי לו להצטרף לביאנלה, רגע לפני שהוא טס למזרח לטיול הגדול אחרי הצבא. הילד הסכים ועל השאר ניתן לקרוא ולצפות בתמונות בסדרת הפוסטים של מסע רכבות איטלקי.
״חלב החלומות״ - נושא התערוכה השנה
שם הביאנלה ״חלב החלומות״ לקוח מספר ילדים (קריפי במידה מסויימת) של ליאונורה קרינגטון (1917-2011). בספר האמנית, הסוריאליסטית מספרת סיפורים חלומיים על יצורים היברידיים ומוטנטים שנראים מפחידים. מתואר בספר עולם קסום בו החיים מומצאים מחדש על ידי הדמיון וכל אחד יכול להשתנות ולהפוך למה שהוא רוצה. על בסיס זה נבנתה התערוכה. דמיינו שאותם דמויות לוקחות אתכם למסע בעולמם. עולם של סימביוזה וסולידריות בו כל אחד מנסה להמציא עצמו מחדש.
עולם הביאנלה כולל עבודות של 213 אמנים מ-58 מדינות ומתמקד בשלושה נושאים המופיעים בין היבתן המרכזי בג׳ורדיני לארסנלה. הנושאים הם:
- גוף האדם ושינויים החלים עליו
- היחסים בין אנשים וטכנולוגיות
- היחסים בין גוף האדם לכדור הארץ
בנוסף לנושאים אלו התערוכה מתחלקת לחמש “קפסולות זמן” היסטוריות. בכל איזור יש הצצה לאמניות, תנועות באמנות וחפצים מהמאה ה-19 ואילך, המספקים כלים נוספים לחקירה ותובנות על נושאי המפתח. אותן נשים אמניות מהעבר, אלו שנותרו בשולי ההיסטוריה שהתמקדה בגברים, משמשות נקודת מצוא לשיקוף ביקורתי ולנסיון לחבר בין העבר להווה ולמצוא בינהם קשרים נסתרים.
אם אתם רוצים לקרוא עוד על הביאנלה ממליצה להכנס לפורטפוליו בו חגית כותבת והיא אחראית על הסיורים בביאנלה בוונציה ולבלוג של שלומית אורן שהיתה איתי בסיור של חגית ומבינה גדולה באמנות.
בחרתי לכתוב על מספר אומנים שדיברו אלי. אתם מוזמנים לבחור תמונה, ללחוץ עליה ולגלות את הסיפור מאחוריה.
לחצו על אחת התמונות וגלו את הסיפור מאחוריה
מחשבה ToGo
הרבה פעמים מה שעושה מקום זה הפשטות, השקט והאנשים החמים.
שלכם בעיצובית מדוברת,
מינה פורטנוב
וואו מינה, באמת שפע של חומרים לראות, להפנים ולחוות דרכך.
תודה שאת מאירה חוויות “רגילות” מזוית אנושית יותר, תרבותית ועיצובית יותר.
בזו ההזדמנות-
שנה טובה ומבורכת.
שנה של יצירה משמעותית.
איך רשמת, משוה טוב לאני העתידי שלי.
קניתי.