הביתן הלטבי הוא פרוייקט משותף של סקוג׳ה אינג'ינה מלטביה ומליסה ברידן מקליפורניה והוא עשוי כולו פורצלן. 

השם ״למכור מים על יד הנהר״ מגיע מאימרה יפנית עתיקה המתייחסת למאסטר שאומר לתלמידיו שכבר יש להם הכל בתוכם. הן מספרות כי התערוכה נועדה להראות ולתאר תחושה דומה תוך הזמנה להסתכלות שונה על התרחשויות סביבם. הסתכלות מנקודת מבט יוצאת דופן, המבוססת על מאטפורה של הבית שלהן. בית שבו כל חדר וחדר מספרים את סיפור האיזור הבלטי, האתגרים שלו בימינו וכיצד הם עומדים בהם, כולל הקיטוב הגובר של הדיעות.

אני נכנסת לחלל ענק שקירותיו מתקלפים. מזרקה עשוייה פורצלן שזולגים ממנה חצאי צינורות חצאי נחשים מתוך מים, מקבלת את פניי. משם אני עוברת לחדר מלא, אבל ממש מלא, דברים גדולים וקטנים כולם עשויים פורצלן. החדר עשיר בדימויים ובפריטים מלאכת מחשבת. ממש. 

בברושור כתוב: ״ברוכים הבאים לביתן של האמנויות המשמש מפה ואיפיון של האיזורים הנפשיים, הפיסיים והרוחניים של האיזור הבלטי. המטבח, חדר האוכל, חדר השינה וחדר הרחצה – כל איזור כזה מספר סיפור שונה.״

בעזרת פיסול בפורצלן הן חושפות סיפורים של תושבי האיזור, אידיאלים, השתייכויות חברתיות ופוליטיות והכל כדי לבחון כיצד אותה חברה מתמודדת עם האתגרים של היום. מבחינתן המים ממיסים ומציפים דברים. הם ממיסים גבולות אך גם מציפים שאלות, לדוגמה: האם המים בקליפורניה, שממנה מגיעה מליסה שונים מאלו של נהר הדאוגבה, המים הלטביים שעל גדותיו שוכנת, עיירה שנבנתה בחסות התיעוש הסובייטי, בה גדלה אינג'נה ובה שתיהן גרו יחד מספר שנים?

בפנים עבודות הפורצלן ממשיכות להדהים וכל הבית מתעורר לחיים בדרך האנשה. החרסינה מופיעה בצורת כלים מצויירים בפאר, אגרטלים וחפצים יומיומיים, ביצים, כלבים וסנאים, המיטה בחדר השינה שולפת הפתעות. חלקם מזכירים דברים מהטבע אך חלקן נטול הגיון ומפחיד. הכל הופך לכלי שמספר את סיפור האנשים החיים בבית. 

השאלות מתקיפות אותך מכל עבר – מה מעצב את הבנתנו את המרחב הציבורי והפרטי? מה תפקידנו בבניית השקפות אלו? כיצד נוכל לעצב את הסביבה שלנו כך שתהיה מכילה ופתוחה ככל האפשר?

מה קורה כשהמרחב הפרטי והציבורי נפגשים? מה קורה בשעת מחלוקות וסכסוכים? בעת התנגשות ערכים? מה קורה באיזור הבלטי בתקופה זו שהזמנים המשתנים פוגשים את המסורת של החברה?

חדר השינה, המטבח, הסטודיו, חדר האורחים, ואזורים שבהם הפעילויות היומיומיות מקבלים משמעות פולחנית ומציגים את סיפור החיים גם של הגוף וגם של הנפש. בבית זה העבר וההווה נפגשים יחד עם אשליות, דתות ואמונות. החיבור הזה, מאפשר להציג דרך אחרת לקריאת ההיסטוריה של האיזור הבלטי הכוללת תוקפנות צבאית וקיטוב דעות.

מחשבה ToGo

מרגש לראות כיצד עבודה מסורתית בפורצלן יכולה ללכת למקומת אחרים ובלתי צפויים ולהעלות שאלות כל כך חזקות של זהות, שייכות, הסטוריה והתמודדות מול אתגרים יומיומיים, בין הפרטי לציבורי.

שלכם בעיצובית מדוברת,
מינה פורטנוב

לחצו על אחת התמונות וגלו את הסיפור מאחוריה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

דילוג לתוכן