״פרק הזמן הקצר שבו הכול היה בדיוק כפי שהוא אמור להיות, שבו ה״אידיאה״ של הרגע וה״רגע״ עצמו מתמזגים לכדי יחידה אחת, נעלה יותר.״

תולדות הדבורים, מאיה לונדה ציוץ

את המשפט הזה גיליתי לקראת סוף הספר שקראתי בטיול. הוא מסכם הכי נכון את המסע. מסע שלי ושל נדב, הצעיר שלי, בנקודת הזמן המסויימת הזו. נסעתי רק עם הבנים שלי בעבר. טיול נפלא ללונדון לפני שהתגייסו. עם שגיא נסעתי לשבוע העיצוב באיינדהובן וגם שם היה מרגש לראות את הילד, המהנדס שלי, בקונטקסט חוויתי של עיצוב. מסע שכזה עם רכבות וילד אחרי צבא עוד לא היה.

למה המסע הזה היה כה שונה מכל טיול אחר?

נסענו אחרי שנתיים של קורונה. שנתיים בהם נדב היה חובש קרבי שבקושי ראיתי (גם בגלל הקרבי אבל בעיקר בגלל הקורונה). אמא לילד קרבי יודעת בדיוק על מה אני מדברת.

המסע היה שונה כי ילד שלך אחרי צבא, רגע לפני הטיול למזרח, שונה מהילד שלך לפני הגיוס. וגם את לא בדיוק מי שהיית. התקופה שהוא היה חובש צבאי העמיקו כמה קמטים פה ושם.

פתאום היה זמן להתבונן. להתבונן בשקט בילד שלך ולראות את עצמך דרכו. את רואה את הסקרנות, העיניים המתבוננות, את הניסיון להבין את העולם, לתת לדברים פרשנות. אם בגיל ההתבגרות הסתכלנו עליהם וראינו את עצמנו דרכם וניסינו לתקן את אותם חלקים שחשבנו שדורשים תיקון, כשלמעשה היו אלו חלקים בנו שלא הרגישו לנו טוב, כעת ההתבוננות בו שונה. התבוננות של פליאה וגאווה. הוא שלי אך לא אני. הוא צמח כעץ השדה ובחר לקחת מאיתנו רק את מה שמתאים לו.

הזמן באיטליה שונה אף הוא. זו מדינה בה לזמן – זמן וקצב משלו. זמן שלוקח זמן להסתגל אליו. בעיקר אחת כמוני שרגילה לדהור על 100 קמ״ש. פתאום הכל מאט ואת מתרגלת הקשבה רגועה. התנהלות סובלנית ונשימות איטיות. פתאום יש זמן לראות גם את השניות.

ויש את עושר האמנות וההיסטוריה במדינה אחת. אמנות והיסטוריה מביאים איתם אינסוף צבעים ותמונות וגם שאלות וסקרנות. כל אלו מהווים כר טבעי ופורה לשיחות, דיאלוגים, ויכוחים ומחקר. את אלו מלוות מחשבות שממשיכות איתך אחר כך לחלומות ובכלל לדרך שאת מתבוננת על העולם. וכשילדך איתך זה משפיע על שניכם באופן שצריך לחוות בשביל להבין. 

והשיחות, אוי השיחות. Just name it. איזה אושר. ערבוב הכל בכל. ספרים וקולנוע, פמיניזם ושיויון, הכלה והדרה, אקלים ושינוי, מנהיגות ואקטיביזם. אוכל וטעמים, אופנה וניראות, שירה ופוליטיקה, רנסנס ו- NFT. מהי אומנות ומתי היא נחשבת לטובה, מהו קונספט ומתי הוא עובד ומתי לא? מה עדיף בטיול לזרום או לתכנן? ועוד ועוד ועוד.

את השיחות שקיימנו אשאיר לנו. אבל כן חשוב לי לספר את הרקע. להניח את הרעיון פה ולהמליץ לכם לאמץ אותו, בעיקר כי הרבה נכתב על טיולי אמהות ובנות פחות על אמהות ובנים.  וזה אחד הדברים הכי שווים שיש. 

הצד הפרקטי של טיול רכבות באיטליה עם הבן שלך

הסוד, מלבד הגורם האנושי, הוא לתכנן את נושא המלונות והרכבות מראש. כל השאר כשמגיעים למקום לפי חשק, כוחות, מזג אוויר ולדעת שעצם הנוכחות המשותפת שווה הכל. כל תוספת זה אקסטרה. לחשוב בזמן איטלקי. 

כך נראה שלד התכנון הפותח:

יתרונות טיול רכבות עם הבן שלך

  • איטליה מרושתת ברכבות נוחות ומדוייקות. תשלום של כמה יורו יותר וניתן לשמור מקום ולקבל קרון עם מזגן. עלות כרטיס לגילאי 22-26 הוא חצי מחיר. אין צורך לדאוג לקנסות, לחניה או למילוי דלק והן מגיעות לכל מקום. חוץ מזה יש לך זמן לקרוא או להקשיב למוסיקה ולצבור כוחות למסלול הבא.
  • הילד יודע לבחור מסעדות בצורה מעולה על פי ביקורות גוגל. זכרו – לא מספיק שיש תגובות חיוביות. צריך להקפיד שיהיו המון כאלו.
  • יש מי שסוחב את המים  ואת המזוודה במקומות שצריך לעלות מדרגות. 
  • הסביבה חושבת שאת אחותו הגדולה מה שגורם לך להרגיש בכל הטיול צעירה בכמה שנים
  •  את יכולה לעשות טרק עם הבן שלך ולשפר את התדמית שלך מאמא פולניה לאמא שאקלית.
  •  כשהילד שלך מאושר את עוד יותר מאושרת.

לחיי טיולים שגורמים אושר וחיבור בין אמהות לבנים וגם קפה בצד עם פחמימה לא יזיק.

מחשבה ToGo

יש נקודות בזמן שלא יחזרו ויש לנצלן במלואן. מסעות שמרגישים אחרת לגמרי בגילאים שונים, חוויות ושיחות שצריכות להתקיים בזמן ספציפי. זה הדברים החשובים של החיים. אל תוותרו עליהם. 

שלכם בעיצובית מדוברת,
מינה פורטנוב

ד״ש מנדב

לחצו על אחת התמונות וצאו למסע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

דילוג לתוכן