חלפתי על פני הבנין ברחוב עמישב, זה עם הכניסה המזמינה, הרבה פעמים. תמיד הצצתי כלפי מעלה, לכיוון המדרגות. הסקרנות משכה אותי למעלה, למרות שלא הייתי בטוחה אם זה מוביל ללובי של הבניין או לאיזו תצפית. עד היום הצצתי והמשכתי בהליכת הבוקר. הפעם החלטתי לטפס למעלה ולראות מה מסתתר מאחורי מה שנראה מלמטה כשער לאנשהו. החלשתי […] קרא עוד
פעם ראשונה שקראתי עליה, על וויליאמסבורג היה בספר: ״שבע שעות אחורה – מדריך לאוהבי ניו יורק״ של חן אנני דודקביץ. ספר מקסים ומומלץ ביותר. אחר כך הכרתי את הבלוג המיוחד של אנני (כנסו כנסו). ואז ידעתי. שם אני רוצה להיות. להציג את עצמי לשכונה. לשתות שניים הפוך בבקשה. לשטוף את העיינים והנשמה. וויליאמסבורג מתוארת שם […] קרא עוד
מדובר ביכולת שלנו למצוא את שאיננו מחפשים. יש כאלו שקוראים לזה "סרנדיפיטי״, ״חוכמת הסרנדיפיטי״, יש שהפכו זאת ל״אקראיות מתוכננת״ בנסיון לזמן לנו אותה. בעברית קוראים לזה ״אתינות״. עד כה זה עבד בעולם המדע, עבר לעסקים ואני יכולה להעיד שזה עבד לי. אני מזמינה אתכם לקרוא על כך ולראות כיצד זה יכול לעבוד גם לכם. זכרו זה יותר ממזל. זה ליצור סיטואציות שניתן לייחס למזל או למקריות אבל שם קורים דברים קרא עוד
אוסף אנשים טובים באמצע הדרך, שצילמתי בניו יורק. אנשים שהסתקרנו לרגע. עצרו. הקשיבו למישהי שמסתובבת עם ״כוס שניים הפוך, בבקשה״ ביד ושואלת אותם שאלה אחת. לפעמים נדמה שקל יותר ליצור אינטימיות עם משהו זר שלא תראה מחר. קרא עוד
לניו יורק יצאתי בגלל חלום וברוח פרוייקט שהתחלתי. לשם שינוי לא התחלתי בבניית אסטרטגיות. הבנתי שהאסטרטגיה היחידה היא של ד״ר סוס: ״אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים״. אז יצאתי. לניו יורק. הכוס הראשונה היתה עם איירין - החלום וסיפורו כאן. הכוס השניה היתה לתמי בן שחר. פוסט על חציית גשרים, כנפיים, נשים, סרטנים וכמובן חלומות. קרא עוד
התעוררתי מחלום. דודתי איירין ואני שותות קפה אצלה בדירה. במנהטן. ״שניים הפוך, בבקשה״ פלשו לחלומות והסרט מתרחש בניו יורק. ההיה או חלמתי חלום? קרא עוד
בדיוק בראש השנה שעברה העלתי פוסט ראשון לבלוג והנה חלפה לה שנה. פוסט על חלומות, מטרות, כוסות קפה, והרבה חצים לעתיד. קרא עוד
זרעי קיץ נישאים ברוח / מעירים זכרונות / מעוררים ערגונות / זרעי קיץ באים בנחיריים / ורומזים איזה קיץ / הולך להיות... כיסופים למשהו שהיה ואיננו עוד. כולם מדברים נוסטלגיה ונוסטלגיה, אז גם אני. קרא עוד
מסעות התיכוניסטים לפולין נותר טעון וקולני ממש כמו מדינתנו. 70 שנה מאז קריסת הרייך השלישי ואנו עדיין מנסים להבין, לזכור, לנסות להרגיש את ההסטוריה, הפעם כהורה מלווה במסע לפולין. קרא עוד
מצאתי עצמי, ממש כמו באליס בארץ הפלאות, משוטטת ברחובות של יצורים מיוחדים ותמונות חסרות היגיון או שילובים של דימויים מנוגדים בטירוף. במקום נפילה לבור נפלה לה חומת ברלין, ואנחנו עקבנו אחר האיש ברמזור. קרא עוד
יום שישי בלילה. חושבת על פוסט לחנוכה. משהו קליל כזה. סביבונים, אותיות, נרות וקישור לעיצוב. החיים חשבו אחרת. יוסי שריד נפטר ביום שישי בלילה. יוסי שריד כתב ממקום של ראייה חודרת, השופכת אור על נושאים. והרי באנו חושך לגרש. קרא עוד